פרו · קוסקו

פרו: איך עוברים בין ערים ומעברי גבול

פרו (Perú) היא מדינה ארוכה עם הרים באמצע, ולכן המרחקים בין היעדים התרמילאיים נמדדים בלילות אוטובוס ולא בשעות. החדשות הטובות: רשת האוטובוסים טובה מאוד, טיסות הפנים זולות יחסית, ולכל מדינה שכנה יש מעבר גבול מסודר. המדריך הזה מרכז את הקווים הראשיים, זמני הנסיעה, מה לבחור – אוטובוס או טיסה – ואיך יוצאים מפרו לכל אחד מחמשת הכיוונים.

קוסקו⏱ 7 דק׳ קריאהUPDATED 2026-10
קוסקו – פרו: איך עוברים בין ערים ומעברי גבול
Diego Delso · CC BY-SA 4.0
בקצרה
  • אוטובוסים: הדרך העיקרית. חברות איכותיות (Cruz del Sur, Oltursa, Civa, Movil Tours) עם מושבים נשכבים (cama / semi-cama) ושני נהגים לנסיעות לילה.
  • טיסות פנים: LATAM, Sky ו-JetSMART. לימה–קוסקו בטיסה: 1:20 שעות; באוטובוס: 21–22 שעות.
  • מחירים: אוטובוס לילה לימה–קוסקו בחברה טובה – סדר גודל של 150–250 סולס; טיסה שנקנית מראש – לעיתים זול מזה. נכון לאוקטובר 2026, בדקו לפני.
  • גבולות: בוליביה דרך פונו (דסגוואדרו או קופקבנה), צ'ילה דרך טקנה–אריקה, אקוודור דרך טומבס–ואקייאס, ברזיל וקולומביה דרך האמזונס.
  • הדבר האחד שצריך לדעת: ישראלים צריכים ויזה לבוליביה – מסדרים אותה בקונסוליה בפונו, קוסקו או לימה לפני שמגיעים לגבול.
  • +העיקר בתכלס· הגרסה הקצרה, בלי פילטרים
    מה היינו עושים

    הכלל שלנו: עד 10 שעות אוטובוס, מעבר לזה – טיסה

    פרו לימדה אותנו שלילה באוטובוס טוב זה חלק מהטיול, אבל 22 שעות לימה–קוסקו בכביש מפותל זה עונש. אם אתם נוחתים בלימה ורוצים ישר לקוסקו – תטוסו (80 דקות, לפעמים זול כמו אוטובוס). אם אתם עושים את פאראקס, וואקצ'ינה, נאסקה וארקיפה בדרך – האוטובוסים הם 4–10 שעות כל אחד, וזה בדיוק הפורמט הנכון. ארקיפה–קוסקו בלילה עם Cruz del Sur היה נעים יותר מרוב הטיסות שעשינו.

    לא לחסוך על חברת האוטובוסים

    זה הדבר היחיד שאנחנו מתעקשים עליו. בכבישי ההרים של פרו יש תאונות אוטובוסים באמת, ולחברות הזולות בטרמינל יש נהג אחד ולו"ז לחוץ. Cruz del Sur, Oltursa או Civa Excluciva, מושב cama למטה, וזהו. ההפרש של כמה עשרות סולס (אוטובוס לילה לימה–קוסקו בחברה טובה הוא בסדר גודל של 150–250 סולס, נכון לאוקטובר 2026, בדקו לפני) לא שווה את הסיפורים.

    בוליביה – תסדרו את הוויזה בפונו

    ראינו ישראלים נתקעים בדסגוואדרו בלי ויזה, וזה יום אבוד במקום הכי לא נעים בגבול. הקונסוליה בפונו היא הכי נוחה – מגיעים בבוקר עם דרכון, תמונה, הוכחת יציאה ולינה, ובדרך כלל יוצאים עם ויזה באותו יום. ואז תעשו את הדרך היפה: פונו–קסאני–קופקבנה, לילה או שניים באיסלה דל סול, ורק אז לה פאז. דסגוואדרו זה למי שממהר.

    מה היינו מדלגים עליו

    על האוטובוס התיירותי קוסקו–פונו עם "עצירות באתרים" – 10 שעות בשביל כמה כנסיות ואתר ארכיאולוגי קטן; האוטובוס הרגיל עושה את זה ב-6–7. ועל הליכה מהידרואלקטריקה בעונת הגשמים: הכביש לשם מפחיד בינואר–פברואר, ובחודשים האלה הרכבת שווה את הכסף.

    הטיפ הקטן

    תצלמו את חותמת היציאה בדרכון לפני שאתם עוזבים את דלפק הגבול. פעם אחת קיבלנו חותמת לא ברורה בקסאני, ובכניסה לצ'ילה זה עלה לנו שעה. בקבוצת הוואטסאפ של פרו תמיד יש מישהו שעבר את הגבול שבוע קודם ויודע אם הקונסוליה בפונו פתוחה היום ואם הכביש לקוסקו חסום – תשאלו שם לפני שאתם קונים כרטיס.

    אוטובוס או טיסה – מה בוחרים?

    הכלל של רוב התרמילאים: אוטובוס לילה לכל נסיעה של עד 10–12 שעות, טיסה (או שתי הפסקות בדרך) לכל מה שמעבר לזה. לימה–קוסקו היא הדוגמה הקלאסית: 21–22 שעות באוטובוס דרך איקה ואבנקאי, בכביש מפותל עם ירידות ועליות, לעומת 80 דקות טיסה. מי שעובר דרך חוף הדרום (פאראקס, וואקצ'ינה, נאסקה) וארקיפה ממילא שובר את הדרך לקטעים של 4–10 שעות, ואז האוטובוס הגיוני. מי שנוחת בלימה ורוצה להיות בקוסקו – טס.חברות אוטובוס: Cruz del Sur היא הוותיקה והאמינה, עם קווים בין כל הערים הגדולות; Oltursa ו-Civa (ברמת Excluciva) דומות; Movil Tours חזקה בצפון (לימה–וואראס). בקווים ארוכים ולילה – רק החברות האלה, לא חברות זולות מהטרמינל: הכביש לקוסקו ולארקיפה מפותל, ותאונות אוטובוסים הן בעיה אמיתית בפרו. על סוגי המושבים ואיך שורדים לילה באוטובוס, ראו אוטובוסים בדרום אמריקה: איך נוסעים נכון. אפשרות נוספת היא Peru Hop – חברת hop-on hop-off לתיירים שעוצרת באטרקציות בדרך לימה–קוסקו, יקרה יותר, נוחה למי שמטייל לבד.טיסות פנים: LATAM (הרשת הרחבה ביותר), Sky Airline Perú ו-JetSMART (לואו-קוסט, כבודה בתשלום). Star Perú טסה בעיקר לג'ונגל. קונים מראש – מחירים עולים בחדות בשבוע האחרון ובחגים. שימו לב שבמסלולי לואו-קוסט התיק הגדול עולה בנפרד, לפעמים כמעט כמו הכרטיס.

    כמה זמן לוקח לנסוע בין הערים בפרו?

    | קו | אוטובוס | טיסה | הערות | |---|---|---|---| | לימה – קוסקו | 21–22 שעות | 1:20 | רק חברה איכותית; כביש מפותל | | לימה – איקה / וואקצ'ינה | 4–5 שעות | – | עוצרים בפאראקס בדרך (3.5 שעות) | | איקה – נאסקה | 2–3 שעות | – | | | נאסקה – ארקיפה | 9–10 שעות (לילה) | – | | | ארקיפה – קוסקו | 10–11 שעות (לילה) | 1:00 | הקו הפופולרי ביותר אצל ישראלים | | ארקיפה – פונו | 6–7 שעות | – | | | קוסקו – פונו | 6–7 שעות | – | יש גם אוטובוס תיירותי עם עצירות (כ-10 שעות) | | לימה – וואראס | 8 שעות (לילה) | – | Movil Tours / Cruz del Sur | | לימה – מנקורה | 18–20 שעות | 1:50 לפיורה/טומבס + אוטובוס | | | קוסקו – פוארטו מלדונדו | 9–11 שעות | 0:55 | הכניסה לאמזונס הדרומי | | לימה – איקיטוס | אין כביש | 1:50 | רק טיסה או שבוע בסירה |

    זמנים בקירוב, נכון לאוקטובר 2026. בעונת הגשמים (דצמבר–מרץ) מפולות סוגרות כבישים בהרים, ובעיקר בכביש קוסקו–לימה דרך אבנקאי.

    איך מגיעים מקוסקו למאצ'ו פיצ'ו בזול?

    הדרך הרשמית היא רכבת מאויאנטייטמבו (Ollantaytambo) לאגואס קליינטס (Aguas Calientes) – נוחה, יקרה. הדרך הזולה: ואן מקוסקו לתחנת הידרואלקטריקה (Hidroeléctrica), 6–7 שעות בכביש הררי, ומשם הליכה של 2–3 שעות לאורך פסי הרכבת לאגואס קליינטס. חוסכים הרבה, משלמים ביום ארוך. בעונת הגשמים הכביש להידרואלקטריקה מסוכן, ואז עדיף רכבת (או שילוב ואן עד אויאנטייטמבו ורכבת משם). כל הפרטים, הכרטיסים והחלופות במאצ'ו פיצ'ו: איך מגיעים ואיך קונים כרטיס.

    איך עוברים מפרו לבוליביה?

    זה המעבר הנפוץ ביותר, ויש לו שלוש גרסאות, כולן דרך פונו (Puno) על אגם טיטיקקה: 1. פונו – קופקבנה – לה פאז. אוטובוס מפונו לגבול קסאני (Kasani), כ-3 שעות; חותמים יציאה בצד הפרואני, הולכים כמה מאות מטרים, חותמים כניסה בבוליביה; ממשיכים לקופקבנה (Copacabana), 15 דקות. מקופקבנה ללה פאז כ-4 שעות (כולל מעבורת קצרה). זו הדרך היפה, ומי שרוצה לעצור באיסלה דל סול עושה את זה כאן. 2. פונו – דסגוואדרו – לה פאז. אוטובוס ישיר דרך מעבר דסגוואדרו (Desaguadero), 7–8 שעות סך הכל. מהיר יותר, פחות יפה, העיירה עצמה מכוערת ועמוסה. מי שצריך לסדר ויזה בגבול (ראו למטה) עובר כאן. 3. קוסקו – לה פאז ישיר. אוטובוסי לילה של 13–15 שעות עם המעבר בדסגוואדרו. חוסך לינה בפונו, מפספס את טיטיקקה.ויזה לבוליביה לישראלים: ישראל נמצאת בקבוצת המדינות שצריכות ויזה מראש לבוליביה. מסדרים אותה בקונסוליה הבוליביאנית בפונו (הכי נוח, בדרך כלל באותו יום), בקוסקו או בלימה, עם דרכון, תמונה, הוכחת כרטיס המשך, לינה ואמצעים כספיים – הדרישות המעודכנות באתר Migración Bolivia. מי שמגיע לגבול בלי ויזה יישלח חזרה, או יסתבך בדסגוואדרו עם פקידים ותור. מי שעושה את הכיוון ההפוך ימצא את הפרטים במלה פאז לקוסקו: איך עוברים.

    איך עוברים מפרו לצ'ילה?

    דרך טקנה (Tacna) בדרום פרו ואריקה (Arica) בצפון צ'ילה. מארקיפה לטקנה 6–7 שעות באוטובוס (יש גם טיסה לטקנה). בטרמינל הבינלאומי של טקנה לוקחים קולקטיבו (מונית שירות ל-5 נוסעים) לאריקה: כ-60 ק"מ, שעה עד שעתיים כולל שני בידוקי גבול (צ'אקאיוטה / סנטה רוסה), והנהג מטפל בניירת. מאריקה ממשיכים לסן פדרו דה אטקמה (כ-10 שעות) או לסנטיאגו. בכניסה לצ'ילה בודקים פירות, ירקות ומוצרים מן החי – זורקים הכל לפני הגבול.

    איך עוברים מפרו לאקוודור?

    המעבר הראשי: טומבס (Tumbes) בפרו – ואקייאס (Huaquillas) באקוודור, דרך מתחם הגבול המשותף (CEBAF) שבו חותמים יציאה וכניסה באותו מבנה. הדרך הפשוטה ביותר היא אוטובוס ישיר בינלאומי מלימה, מנקורה (Máncora) או פיורה לגואיאקיל (Guayaquil) של Cruz del Sur או Civa – האוטובוס מחכה בגבול, ואין צורך להתמודד עם מוניות. ממנקורה לגואיאקיל כ-9–10 שעות. מעבר שני, שקט יותר: פיורה – לה טינה (La Tina) – מקארה (Macará) – לוחה (Loja), למי שרוצה את דרום אקוודור. לרעיונות להמשך: מסלול אקוודור ל-2–4 שבועות.

    איך עוברים מפרו לברזיל ולקולומביה?

    אין כביש בין פרו לקולומביה, ואל ברזיל יש שני מסלולים, שניהם דרך האמזונס:
  • צפון – איקיטוס. טסים מלימה לאיקיטוס (Iquitos), ומשם סירה במורד האמזונס לסנטה רוסה (Santa Rosa), הנקודה המשולשת: סירה מהירה כ-8–10 שעות, סירה איטית כ-12 שעות ויותר, יציאות כמה פעמים בשבוע. בסנטה רוסה חותמים יציאה מפרו, ובסירה של 10 דקות עוברים ללטיסיה (Leticia) בקולומביה או לטבטינגה (Tabatinga) בברזיל – שתי הערים מחוברות ברחוב. מלטיסיה טסים לבוגוטה; מטבטינגה טסים למנאוס או ממשיכים בסירה: 36–40 שעות במהירה, 4–6 ימים באיטית עם ערסל על הסיפון. השוואה בין האמזונס של שלוש המדינות באמזונס בדרום אמריקה: איפה כדאי לבקר.
  • דרום – פוארטו מלדונדו. אוטובוס מקוסקו לפוארטו מלדונדו (Puerto Maldonado), 9–11 שעות; משם אוטובוסים מעטים לריו ברנקו (Rio Branco) בברזיל. אם אין ביום הרצוי, מונית למעבר איניאפארי (Iñapari) – אסיס ברזיל (Assis Brasil), ומשם אוטובוס לריו ברנקו. מריו ברנקו הכל רחוק (יומיים באוטובוס לכל יעד), ולכן ממשיכים בטיסה. מסלול למי שרוצה לחצות את היבשת ביבשה, לא למי שממהר.
  • מה בודקים לפני כל מעבר גבול?

  • חותמת יציאה מפרו: בלי חותמת יציאה תקינה מסתבכים בגבול הבא. בודקים את הדרכון לפני שעוזבים את הדלפק. ימי השהייה בפרו נקבעים בכניסה (בדרך כלל עד 90 יום) – המידע הרשמי בMigraciones Perú.
  • מזומן בשני המטבעות לנסיעות הקצרות משני צידי הגבול; שערי החלפה בגבולות גרועים – מחליפים מינימום.
  • כרטיס המשך או הוכחת יציאה: לא תמיד מבקשים, אבל כשמבקשים (בעיקר בבוליביה ובצ'ילה) זה מעכב.
  • בכניסה לצ'ילה ולאקוודור אין אוכל טרי בתיק.
  • שאלות נפוצות

    האם לנסוע מלימה לקוסקו באוטובוס או בטיסה?

    אם לא עוצרים בדרך – טיסה (80 דקות, לעיתים באותו מחיר כמו אוטובוס איכותי). אם עושים את חוף הדרום וארקיפה – אוטובוסים בקטעים, רק בחברות הטובות.

    צריך ויזה לבוליביה?

    כן, לישראלים. מסדרים מראש בקונסוליה בפונו, קוסקו או לימה. לא לסמוך על הנפקה בגבול.

    אפשר להגיע מפרו לקולומביה ביבשה?

    לא. הדרך היחידה בלי טיסה בינלאומית היא דרך איקיטוס והאמזונס ללטיסיה, ומשם טיסה פנימית לבוגוטה.

    איזו חברת אוטובוסים הכי בטוחה בפרו?

    Cruz del Sur, Oltursa ו-Civa Excluciva נחשבות לאמינות ביותר, עם שני נהגים ובקרת מהירות. בקווים הרריים ולילה – רק הן.

    *עודכן: אוקטובר 2026.*

    עודכן 2026-10 · ראיתם שינוי במחיר? כתבו לנו בקבוצה.