זורמיםפיץ רוי: טרק יום, זריחה או לינה בקמפינג
את הטרק ללגונה דה לוס טרס (Laguna de los Tres) למרגלות הפיץ רוי (Cerro Fitz Roy) אפשר לעשות בשלוש דרכים: ביום אחד ארוך מאל צ'לטן (El Chaltén), ביציאה לילית כדי להגיע לפסגה בזריחה, או עם לינה בקמפינג פוינסנוט ועלייה קצרה בבוקר. המסלול זהה – כ-10–12 ק"מ לכל כיוון וכ-750 מטר טיפוס – אבל החוויה, הקושי והציוד הנדרש שונים מאוד. המדריך הזה משווה בין השלוש ומסביר למי מתאימה כל אחת. את תיאור השביל עצמו, קטע-קטע, תמצאו ב[אל צ'לטן: טרק לגונה דה לוס טרס ופיץ רוי](/argentina/el-chalten/el-chalten-fitz-roy-laguna-de-los-tres/).
+העיקר בתכלס· הגרסה הקצרה, בלי פילטרים
שלוש דרכים, שביל אחד
הפיץ רוי הוא היום הכי גדול של פטגוניה, ויש שלוש דרכים להגיע ללגונה דה לוס טרס: ביום, בלילה לזריחה, או עם אוהל בפוינסנוט. אותם 10–12 ק"מ ואותם 750 מטר טיפוס – אבל חוויה אחרת לגמרי. הנה מה שאנחנו היינו עושים.
אם יש לכם יום צלול אחד – לכו ביום
בלי להתלבט. קמים ב-7, בודקים את השמיים, ואם הפיץ רוי נקי – יוצאים. 8–10 שעות, תיק יום, מיטה חמה בסוף. הלגונה בצהריים מלאה אנשים וזה קצת מוריד מהקסם, אבל ראיתם את הפיץ רוי ממרחק נגיעה, וזה מה שבאתם בשבילו. את לגונה טורה שומרים ליום הפחות צלול – שם עננות חלקית לא הורסת כלום.
הזריחה – שווה, אבל רק עם תחזית טובה
"זריחת האש" היא באמת משהו: עשר דקות שבהן כל הקיר הופך כתום-אדום. אבל זה מחייב לצאת ב-01:00–03:00, ללכת חמש שעות בחושך ובקור, ולשבת למעלה חצי שעה ברוח עד שהשמש עולה. הכרנו אנשים שעשו את זה וראו לבן – ערפל על הפסגה, ואז יורדים מתוסכלים ושבורים. הכלל שלנו: אם בערב התחזית לא חד-משמעית, הולכים לישון. ואם כן יוצאים – לא לבד. שלושה לפחות, פנס ראש לכל אחד, כפפות.
האוהל – הדרך החכמה לזריחה
אם יש לכם אוהל ושק שינה טוב (או השכרתם בכפר), לינה בפוינסנוט היא הפתרון הכי הגיוני: עולים אחר הצהריים בנחת, ישנים, ובבוקר נשאר לכם רק הקילומטר התלול – שעה, והנה הזריחה. הקמפינגים חינמיים, בלי הזמנה, בלי שירותים מיוחדים. רק תזכרו שזה אוהל ברוח פטגונית, וששק שינה "לקיץ" לא יספיק גם בינואר.
ומה לגבי הציוד
לקמפינג צריך אוהל שמחזיק רוח – ראינו אוהלי קיץ זולים שקרסו בפוינסנוט בלילה אחד – ושק שינה לאפס עד מינוס 5, גם בינואר. מי שאין לו משכיר בכפר ליום-יומיים, רק תבדקו מחירים כי הם משתנים. ולזריחה: פנס ראש לכל אחד עם סוללות חדשות, כפפות, כובע ושכבת פליז. חצי שעה בלי לזוז ברוח למעלה זה קר הרבה יותר ממה שנדמה בכפר.
הדבר שמעצבן: הכניסה
כ-50,000 פסו למבוגר זר נכון לאוקטובר 2026 (בדקו, זה משתנה), וקונים באינטרנט – שבאל צ'לטן בקושי עובד. תסדרו את הכרטיס עוד באל קלפטה, יחד עם האוכל לטרק, כי הסופר בכפר יקר וחצי ריק. ומי שמחפש שותפים לטרק זריחה או מישהו שיחלוק אוהל – בקבוצת הוואטסאפ של זורמים בארגנטינה זה נסגר תוך ערב.
מה ההבדל בין שלוש האפשרויות?
| | טרק יום | טרק זריחה (לילי) | לינה בקמפינג | |---|---|---|---| | יציאה מאל צ'לטן | 07:00–09:00 | 01:00–03:00 (לפי שעת הזריחה) | אחר הצהריים של היום הקודם | | הגעה ללגונה | צהריים | בזריחה | בזריחה, אחרי 1–1.5 שעות עלייה מהקמפינג | | זמן הליכה כולל | 8–10 שעות | 9–11 שעות, ברובן בחושך | 3–4 שעות ביום א', 5–6 ביום ב' | | ציוד | תיק יום | תיק יום + פנס ראש + שכבות חמות | אוהל, שק שינה, מזרן, כיריים | | שינה | מיטה בהוסטל | לילה לבן | אוהל, קר | | סיכון | נמוך | ערפל, קור, מעידה בחושך | רוח על האוהל, קור | | למי | רוב המטיילים | כושר טוב ותחזית צלולה | מי שרוצה זריחה בלי לילה לבן ויש לו ציוד |
טרק יום: למה זו הבחירה של רוב המטיילים?
היציאה מקצה רחוב סן מרטין (Av. San Martín) בשעות הבוקר, כשעה-שעתיים הליכה בעלייה מתונה עד המצפה הראשון על הפיץ רוי, ואז שביל כמעט שטוח ביער לנגה דרך לגונה קאפרי (Laguna Capri) או דרך המצפה (שני השבילים מתאחדים) עד קמפינג פוינסנוט (Campamento Poincenot) אחרי כ-8 ק"מ. משם חוצים את ריו בלנקו (Río Blanco) ומתחילים את הקילומטר האחרון: כ-400 מטר טיפוס על שביל אבנים תלול שלוקח שעה–שעה וחצי. הלגונה בגובה כ-1,170 מטר, והפיץ רוי מתנשא ישר מעליה.
היתרונות ברורים: אור יום בכל השביל, אפשרות לראות את התחזית בבוקר ולהחליט, אפס ציוד מעבר לתיק יום, ומיטה חמה בסוף. החיסרון: בצהריים הלגונה מלאה אנשים, והאור על הגרניט שטוח יחסית.
*הערה:* מי שיש לו רק יום אחד טוב בתחזית – זה המסלול לעשות בו. את לגונה טורה (Laguna Torre) אפשר לעשות גם בעננות חלקית; את הפיץ רוי לא.
טרק זריחה: איך עושים את זה נכון?
"זריחת האש" (Amanecer de Fuego) היא הדקות שבהן השמש העולה צובעת את קירות הגרניט של הפיץ רוי בכתום-אדום, לפני שהאור הופך לבן. זה קורה רק כשהאופק המזרחי צלול.
לינה בקמפינג: מה צריך לדעת?
שלושת הקמפינגים של האזור – קאפרי (Capri), פוינסנוט ודה אגוסטיני (De Agostini, ליד לגונה טורה) – חינמיים ובלי שירותים מעבר לשירותי שדה. אין מקום להזמין, אין מים זורמים מהברז (שותים מהנחלים – המים נחשבים ראויים לשתייה), ואסור להדליק אש. את כל האשפה לוקחים חזרה לכפר.
היתרון של לינה בפוינסנוט הוא הפשטות: מגיעים אחר הצהריים בנחת אחרי 3–4 שעות הליכה, ישנים, ובבוקר מטפסים את הקילומטר האחרון בלבד – שעה–שעה וחצי – ומגיעים לזריחה אחרי שינה. אחר כך יורדים לאל צ'לטן, או ממשיכים דרך לגונה מדרה (Laguna Madre) ולגונה היחה (Laguna Hija) לקמפינג דה אגוסטיני ועושים גם את לגונה טורה למחרת – המסלול המשולב של 2–3 ימים.
ציוד הכרחי:
באל צ'לטן יש כמה חנויות שמשכירות אוהלים, שקים ומזרנים ליום. המחירים משתנים – בדקו לפני.
כמה עולה הכניסה לפארק ואיך משלמים?
מסוף 2024 גובים דמי כניסה לשבילי החלק הצפוני של הפארק. התעריף למבוגר זר, נכון לאוקטובר 2026, הוא כ-50,000 פסו ארגנטינאי – בדקו את המחיר העדכני לפני, הוא מתעדכן כמה פעמים בשנה. הכרטיס נרכש מראש באתר הפארקים הלאומיים של ארגנטינה; באל צ'לטן האינטרנט איטי ולא יציב, ולכן קונים אותו עוד באל קלפטה. הקמפינגים עצמם ללא תשלום. מי שמגיע מאל קלפטה ופריטו מורנו משלם כניסה נפרדת לכל חלק של הפארק.
מתי בשנה ומה עם מזג האוויר?
העונה היא אוקטובר–אפריל. בדצמבר–פברואר יש כ-17 שעות אור, מה שמקל על טרק היום, אבל גם הרוח בשיאה והכפר מלא. מרץ–אפריל שקטים יותר, הסתיו צובע את יערות הלנגה אדום, והלילות קרים יותר – לינה בקמפינג דורשת שק חם. בחורף (מאי–ספטמבר) השבילים מושלגים וחלקם סגורים; פטגוניה בחורף: מה פתוח מפרט מה אפשרי. תחזית מקומית אמינה יחסית מספק השירות המטאורולוגי הארגנטינאי (SMN) בכתובת smn.gob.ar, ובכפר כולם משווים אותה לתחזית הרוח של חלונות היציאה.
שאלות נפוצות
האם חייבים להירשם לפני לינה בקמפינג?
נכון לנובמבר 2026 אין הזמנה מראש לקמפינגים בחלק הצפוני; הם חינמיים ופועלים על בסיס מקום פנוי. דרוש כרטיס כניסה לפארק. מומלץ להודיע בהוסטל לאן יצאתם ומתי אתם חוזרים.
כמה זמן לוקח הקילומטר האחרון?
שעה עד שעה וחצי בעלייה, 45–60 דקות בירידה. זה הקטע שבו רוב האנשים מתעייפים, והירידה על האבנים קשה לברכיים – מקלות הליכה עוזרים.
מה עדיף אם יש לי רק יומיים באל צ'לטן?
ביום הראשון בודקים את התחזית ועושים את הפיץ רוי ביום הצלול מבין השניים; ביום השני לגונה טורה. הזריחה שמורה למי שיש לו יום שלישי רזרבי.
האם אפשר לעשות את טרק הזריחה בלי מדריך?
כן, השביל מסומן ואין חובת מדריך. התנאי הוא קבוצה של שלושה לפחות, פנסי ראש, ביגוד לקור והחלטה לוותר אם התחזית לא ברורה.
*עודכן: נובמבר 2026.*