וואינה פוטוסי: הטיפוס לפסגה יום אחר יום
הטיפוס לוואינה פוטוסי, יום אחר יום: מעבר זונגו, המחנה העליון, ליל הפסגה, הפאלה צ'יקה והרכס. גבהים, שעות, ציוד, התאקלמות וטעויות נפוצות.

+העיקר בתכלס· הגרסה הקלילה, כמו מחבר שחזר עכשיו
איך זה מרגיש באמת
יום ראשון כיף: נוסעים שעה וחצי מלה פאז, מתלבשים, ולומדים ללכת עם קרמפונים על קרחון. יום שני קצר אבל כבד, 2–4 שעות עם תיק מלא לבקתה על סלע ב-5,200 מטר. ישנים מעט, וזה נורמלי. ואז מגיע ליל הפסגה.
ליל הפסגה
קמים לפני אחת בלילה, לובשים הכל, ויוצאים בחושך עם פנס. צעד, נשימה, צעד. בפאלה צ'יקה, ב-5,600 מטר, רוב האנשים מבינים כמה זה קשה. הרכס בסוף צר ומלחיץ, אבל קצר. ובפסגה, בזריחה, רואים את אגם טיטיקקה ואת לה פאז למטה. אין הרבה רגעים כאלה בטיול.
מה עזר לנו
- הגענו מפרו ביבשה ונשארנו כמה ימים בלה פאז, כולל דרך המוות, לפני ההר.
- בחרנו 3 ימים. יום האימון על הקרחון נתן ביטחון, והלילה הנוסף בגובה עשה הבדל.
- מדדנו מגפיים יום לפני, עם הגרביים של הטיפוס.
- מים וסוללות בתוך המעיל. מה שנשאר בתיק קפא.
מה לא לעשות
לא לעלות להר יומיים אחרי הנחיתה, לא לחגוג בערב שלפני, ולא להמשיך אם מקיאים או מבולבלים. ההר לא בורח.
כמה זה עלה
מכ-US$340 (כ-1,040 ₪) לסיור של 3 ימים, ועד US$485–675 בחברות מקצועיות. הוסיפו טיפ למדריך ושכירת שק שינה.
בקבוצת הוואטסאפ של זורמים לאזור קל למצוא שותפים לקבוצה ולשמוע איך היו התנאים על ההר בשבוע האחרון.
הטיפוס הקלאסי לוואינה פוטוסי (Huayna Potosí, 6,088 מ') נמשך 3 ימים מלה פאז: יום ראשון בבסיס במעבר זונגו (כ-4,700 מ') עם אימון על הקרחון, יום שני עלייה של 2–4 שעות למחנה העליון (כ-5,150–5,200 מ'), ויום שלישי יציאה לפסגה בסביבות 01:00 בלילה, טיפוס של כ-6 שעות על הקרחון, ירידה וחזרה ללה פאז באותו יום. יש גם גרסה של יומיים, למי שכבר מאוקלם היטב.
מידע כללי על ההר, מחירים ובחירת סוכנות נמצא בוואינה פוטוסי: מה צריך לדעת לפני שמזמינים. כאן: המסלול עצמו.
המסלול בטבלה
| יום | מקטע | גובה לינה | זמן הליכה/טיפוס | מה עושים |
|---|---|---|---|---|
| לפני | לה פאז | כ-3,600 מ' | – | התאקלמות, מדידת ציוד במשרד הסוכנות |
| 1 | לה פאז – מעבר זונגו | כ-4,700 מ' | נסיעה כשעה וחצי, הליכה קצרה | אימון קרמפונים וגרזן על הקרחון |
| 2 | זונגו – מחנה עליון | כ-5,150–5,200 מ' | 2–4 שעות | הכנת ציוד, ארוחה מוקדמת, שינה |
| 3 | מחנה עליון – פסגה – לה פאז | – | 9–13 שעות סה"כ | פסגה בזריחה, ירידה, נסיעה ללה פאז |
לפני היציאה: התאקלמות
הגורם הראשון שמפיל מטפסים בוואינה פוטוסי הוא הגובה, לא הטכניקה.
- כמה זמן בגובה קודם: לפחות כמה ימים בגובה של 3,600 מטר ומעלה. מי שמגיע מפרו דרך פונו וקופקבנה מגיע ללה פאז כבר חלקית מאוקלם.
- פעילות בגובה לפני: יום של דרך המוות מתחיל ב-4,650 מטר, והליכה בעיר ובאל אלטו עוזרת. סוכנויות מסוימות מציעות גם יומיים של התאקלמות בכפר טוני (Tuni), לפני ההר.
- מה לא לעשות: אלכוהול, מסיבות ואוטובוס לילה ביומיים שלפני היציאה.
- מדידת ציוד: יום-יומיים לפני, במשרד. מנסים מגפיים עם הגרביים שתטפסו בהן, ומוודאים שהקרמפונים נסגרים עליהן היטב.
תוכנית לדוגמה מהנחיתה ועד ההר
| ימים | איפה | מה |
|---|---|---|
| 1–2 | לה פאז | מנוחה, הליכה קלה, רכבל לאל אלטו (כ-4,000 מ') |
| 3 | דרך המוות | יום מלא, התחלה ב-4,650 מ' |
| 4 | לה פאז | מנוחה, הזמנת הטיפוס ומדידת ציוד |
| 5–7 | וואינה פוטוסי | 3 ימי הטיפוס |
| 8 | לה פאז | יום באפר למזג אוויר רע או לחזרה מאוחרת |
מי שמגיע מפרו אחרי כמה ימים בקוסקו, פונו או קופקבנה, יכול לקצר את ימי ההתאקלמות בלה פאז.
כושר: איך מתכוננים
- הליכות ארוכות עם עליות ותיק על הגב בשבועות שלפני, גם בטרקים אחרים בטיול.
- מי שעשה טרק של כמה ימים בגובה של 4,000–5,000 מטר בפרו, למשל בהואראס או בהר הצבעים, מגיע מוכן יותר.
- היום הקשה הוא ליל הפסגה, 9–13 שעות של הליכה ברצף, רובן בחושך ובקור.
יום 1: לה פאז – מעבר זונגו (כ-4,700 מ')
נסיעה: איסוף מלה פאז בבוקר (בסביבות 09:00 בחלק מהסוכנויות), כשעה וחצי נסיעה דרך אל אלטו אל מעבר זונגו (Paso Zongo), ליד סכר ואגם זונגו.
בבסיס: מורידים ציוד בבקתת הבסיס, אוכלים צהריים, ויוצאים להליכה של כשעתיים אל קצה קרחון ישן.
האימון: זה החלק החשוב של היום. - הליכה עם קרמפונים בעלייה ובירידה. - שימוש בגרזן קרח לעצירה ולתמיכה. - הליכה קשורים בחבל, שמירה על מרחק ועל חבל מתוח. - לחלק מהקבוצות: טיפוס קצר על קיר קרח עם חבל עליון.
ערב: ארוחת ערב ולינה בבקתה בגובה 4,700 מ'. קר מאוד בלילה. ישנים בשק שינה חם (שכור או שלכם).
יום 2: זונגו – המחנה העליון (כ-5,150–5,200 מ')
המסלול: שביל סלעים מסומן, עלייה של כ-450–500 מטר אנכיים. 2–4 שעות הליכה, תלוי בקצב ובמשקל התיק.
התיק: את הציוד הטכני (מגפיים, קרמפונים, גרזן, ביגוד חם) סוחבים בעצמכם, בתיק של 55 ליטר ומעלה, אלא אם הסוכנות מספקת סבל. שאלו מראש אם יש סבל ובאיזה מחיר.
המחנה: בקתה בסיסית על סלע, בגובה של כ-5,150–5,200 מ'. שמה המקובל Campo Alto, או Campo Argentino / Rock Camp בפי חלק מהסוכנויות.
אחר הצהריים: - מכינים את התיק לליל הפסגה ומניחים את הביגוד בסדר הלבישה. - שותים הרבה. בגובה הזה קל להתייבש. - ארוחת ערב מוקדמת, ושינה מיד אחריה. ההשכמה לפני חצות או מעט אחריה.
השינה: רוב האנשים ישנים מעט ורע בגובה הזה. זה צפוי. כאב ראש קל נפוץ. כאב ראש חזק שלא עובר, הקאות או בלבול הם סימן לרדת.
יום 3: ליל הפסגה (6,088 מ') וחזרה ללה פאז
00:00–01:00: התעוררות ויציאה
ארוחת בוקר קלה, תה, לבישת כל השכבות. היציאה מהמחנה העליון בסביבות 01:00 (בחלק מהסוכנויות 02:00). יוצאים בחושך כדי להגיע לפסגה בזריחה ולרדת מהקרחון לפני שהשמש מחממת אותו.
הקרחון
מיד אחרי המחנה עולים על הקרחון, קושרים חבל ונועלים קרמפונים. הקבוצה מתפצלת לחבלים קטנים, כל אחד עם מדריך. הקצב איטי מאוד: צעד, נשימה, צעד. עוברים ליד סדקים (קרבסים) לאורך השביל.
הפאלה צ'יקה (כ-5,600 מ')
קטע תלול ראשון, קיר שלג קצר שבו משתמשים בגרזן ובקרמפונים הקדמיים. כאן רבים מרגישים לראשונה את הגובה ואת העייפות. זה גם המקום שבו לרוב מחליטים אם להמשיך.
הרכס והפסגה
הקטע האחרון הוא רכס צר וחשוף שמוביל לפסגה. הוא קצר, אבל דורש ריכוז, צעדים מדויקים וחבל מתוח. יש שתי פסגות להר. המסלול הרגיל מגיע לפסגה הראשית.
בפסגה: בבוקר צלול רואים את רכס הקורדיירה ריאל, את האילימני (Illimani) והאיאמפו (Illampu), את אגם טיטיקקה ואת לה פאז למטה. עומדים בפסגה כמה דקות בלבד, בגלל הקור והזמן.
זמן העלייה: כ-6 שעות למטפסים בקצב ממוצע. מטפסים מאוקלמים ומהירים מגיעים מהר יותר.
הירידה
יורדים באותו מסלול. אחרי 08:00 השמש מחממת את המדרון והסיכון למפולות שלג עולה, ולכן לא נשארים מאוחר. מהמחנה העליון אוספים את הציוד ויורדים לזונגו, ומשם נסיעה של כשעה ללה פאז. בחלק מהסוכנויות ההגעה ללה פאז בסביבות 13:30, בחלק מאוחר יותר. סך הכל היום נמשך 9–13 שעות.
מחלת גבהים: מתי ממשיכים ומתי יורדים
| סימן | מה זה אומר | מה עושים |
|---|---|---|
| כאב ראש קל, עייפות, שינה גרועה, חוסר תיאבון | תגובה נפוצה לגובה | שותים, נחים, מעדכנים את המדריך |
| כאב ראש חזק שלא עובר, הקאות | מחלת גבהים שמחמירה | לא עולים גבוה יותר. מתייעצים עם המדריך על ירידה |
| בלבול, הליכה לא יציבה | סימן מסוכן | יורדים מיד, עם מדריך |
| קוצר נשימה במנוחה, שיעול | סימן מסוכן | יורדים מיד, עם מדריך |
הטיפול היעיל ביותר הוא ירידה. אל תסתירו סימנים מהמדריך כדי להמשיך.
הגרסה של יומיים
- יום 1: נסיעה מלה פאז ישר לזונגו (כשעה וחצי), הליכה של 2–3 שעות למחנה העליון, לינה.
- יום 2: יציאה לפסגה בסביבות 01:00, אותו מסלול, וחזרה ללה פאז.
אין יום אימון על הקרחון ואין לילה נוסף בגובה. מתאים למי שכבר טיפס עם קרמפונים ומאוקלם היטב.
ציוד: מה הסוכנות נותנת ומה אתם מביאים
| בדרך כלל מהסוכנות | אתם מביאים |
|---|---|
| מגפי טיפוס (מגפיים כפולים) | שק שינה חם (או שוכרים) |
| קרמפונים, גרזן קרח, רתמה, קסדה | תיק 55 ליטר ומעלה |
| חבלים | שכבה תרמית עליונה ותחתונה, פליז |
| ז'קט ומכנסיים חמים (לפי הסוכנות) | כובע צמר, כפפות דקות וכפפות עבות |
| לינה בבקתות וארוחות | פנס ראש וסוללות רזרביות |
| משקפי שמש עם הגנה גבוהה, קרם הגנה | |
| 2 ליטר מים, חטיפים אנרגטיים | |
| אמצעי טיהור מים, תרופות אישיות |
שימו את הסוללות ואת בקבוק המים בתוך המעיל בליל הפסגה, אחרת הם קופאים.
טעויות נפוצות
- לעלות על ההר בלי מספיק ימים בגובה. זו הסיבה העיקרית לחזרה באמצע.
- לא למדוד ציוד מראש. מגף לא מתאים גורם לשלפוחיות ולקור ברגליים.
- לבחור לפי המחיר בלבד. יחס של מדריך אחד לכל 2 מטפסים ביום הפסגה הוא המדד העיקרי.
- לא לשתות מספיק. האוויר יבש ושותים פחות מכפי שצריך.
- להמשיך עם סימנים מחמירים. הקאות, בלבול, חוסר יציבות או קוצר נשימה במנוחה הם סימן לרדת מיד, גם 100 מטר מהפסגה.
- ביטוח שלא מכסה. פוליסה רגילה לא תמיד מכסה טיפוס בגובה וחילוץ. בדקו לפני.
עלות בקצרה
| סוג | מחיר לאדם (נכון לאוקטובר 2026) |
|---|---|
| סיור 3 ימים דרך פלטפורמת הזמנות | כ-US$340 (כ-1,040 ₪) |
| חברת הדרכה מקצועית, 3 ימים | US$485–675 (כ-1,480–2,060 ₪) |
| תוספות | טיפ למדריך, שק שינה, מים וחטיפים |
פירוט ובחירת סוכנות במדריך להר. איך זה נכנס בתוך תקציב הטיול: תקציב לבוליביה.
מתי לטפס
- מאי–ספטמבר: העונה היבשה, מזג אוויר יציב ושמיים צלולים. הכי עמוס ביולי–אוגוסט.
- שאר השנה: סוכנויות יוצאות, אבל יש יותר שלג טרי, עננים ורוח, והסיכוי להגיע לפסגה נמוך יותר.
אם יש לכם גמישות, שריינו יום נוסף בלה פאז אחרי תאריך היציאה המתוכנן. מזג אוויר רע בליל הפסגה הוא סיבה נפוצה לדחייה, ויום פנוי מאפשר לנסות שוב בלי לשבש את ההמשך.
שאלות נפוצות
צריך ניסיון קודם בטיפוס?
לא חובה. במסלול של 3 ימים יש יום אימון. צריך כושר טוב והתאקלמות.
כמה אנשים מגיעים לפסגה?
אין נתון רשמי. ההצלחה תלויה בעיקר בהתאקלמות, במזג האוויר ובכושר.
כמה קר בלילה?
מתחת לאפס, ובליל הפסגה עם רוח זה מרגיש קר מאוד. צריך שכבות, כפפות כפולות וכובע.
מה קורה אם אני מרגיש רע באמצע?
חוזרים עם מדריך. ודאו מראש שבקבוצה יש מספיק מדריכים כדי שזה יהיה אפשרי.