זורמיםוואי וואש: הכנה, בטיחות וסוכנויות
רוב מי שיוצא לטרק וואי וואש (Cordillera Huayhuash) ולא מסיים אותו נופל על אחד משלושה דברים: אקלום לא מספיק, ציוד לא מתאים לקור של 4,300 מ', או קבוצה שלא דיברה מראש מה קורה אם מישהו מרגיש רע ביום השני. המדריך הזה מסדר את ההחלטות שמקבלים בוואראס (Huaraz) לפני היציאה — עם מי הולכים, מתי, מה קונים וכמה זה עולה — ואת מה שצריך לדעת על הבטיחות ברכס.
+העיקר בתכלס· הגרסה הקצרה, בלי פילטרים
הדבר הראשון שאנחנו אומרים למי ששואל
לא לדלג על האקלום. שמענו את "אני בכושר" מספיק פעמים, וראינו מספיק אנשים חוזרים ביום השני עם כאב ראש מפלצתי ובחילות, יורדים לכביש הראשי לחכות למיניבוס היחיד של היום. הקבוצה שלנו עשתה שלושה ימים בוואראס עם לגונה 69 בסוף, ומי שלא הרגיש טוב בלגונה 69 לא יצא. זה לא מגניב אבל זה מה שעובד.
עם סוכנות או בלי — מה שהיינו עושים היום
עם חמור ומלווה. זו הדרך האמצעית שרוב האנשים לא מכירים: שוכרים בפוקפה חמור עם מישהו מהכפר שמכיר כל אבן (60–90 סול ליום, מתחלקים בארבעה), הציוד נוסע, ואתם הולכים עם תיק יום ומחליטים לבד מתי קמים. סוכנות (400–600 דולר) היא אחלה אם זה הטרק הראשון שלכם בגובה או אם אתם לא רוצים לבשל ב-5:30 בבוקר במינוס 8. הכול על הגב (500–700 סול) — רק אם כבר ישנתם באוהל בקור וסחבתם 18 ק"ג בעלייה. אחד מאיתנו עשה את זה ולא התחרט, שניים מאיתנו עשו את זה והתחרטו ביום השישי.
הבטיחות, בלי להפחיד ובלי לייפות
כן, היו פה מקרי שוד, גם של ישראלים, בשנות ה-2000, והאנדרטאות ליד המעבר מזכירות את זה. ומאז הקהילות גובות 15–40 סול בכל תחנה (225–300 לכל הטרק) ושומרות על השביל, וזה עובד — פגשנו עשרות קבוצות ואף סיפור על בעיה עם אנשים. מה שכן מפחיד זה הגובה: אין קליטה, אין דרך קצרה לרדת מהיום השני עד הרביעי, ואם מישהו מתמוטט במעבר אתם הצוות הרפואי. לכן שלושה לפחות, לכן מישהו בוואראס יודע מתי אתם חוזרים, ולכן כדורי גובה בתיק ולא "נראה איך נרגיש".
רשימת קניות של 20 דקות בשוק
ראמן, פירה אינסטנט, שיבולת שועל, גבינה קשה, טונה, לחם לשלושה ימים, שוקולד, אגוזים, פופקורן (הדבר הכי קל לסחוב ביחס לכמה שהוא משמח במחנה), שום, קוקה וטבליות למים. 100–150 סול לאדם. אל תקנו "ערכת טרק" מהסוכנות — אותו דבר בכפול.
מחפשים שותפים לשבוע הבא, רוצים לדעת מי מהסוכנויות יוצאת ביום שלישי או כמה עולה החמור עכשיו? בקבוצת הווטסאפ של פרו מישהו תמיד בדיוק יורד מהטרק.
סוכנות, חמור או הכול על הגב?
| | סוכנות מלאה | עצמאי עם חמור ומלווה (arriero) | עצמאי לגמרי | |---|---|---|---| | מה כלול | מדריך, טבח, חמורים, אוהלים, שק"ש, אוכל, הסעה עד המחנה הראשון | חמור/סוס + מלווה מקומי שמכיר את הדרך; הציוד והאוכל שלכם | כלום — אתם, המפה והתרמיל | | משקל על הגב | 5–8 ק"ג (תיק יום) | 5–8 ק"ג | 15–20 ק"ג | | גמישות | לוח זמנים של הסוכנות | מלאה, בתיאום עם המלווה | מלאה | | מחיר ל-8 ימים | 400–600 דולר | כ-500–700 סול לחמור ומלווה לכל הקבוצה + הציוד והאוכל שלכם | כ-500–700 סול לאדם כולל דמי קהילות, תחבורה, אוכל והשכרת ציוד | | למי מתאים | טרק ראשון בגובה, מי שלא רוצה לבשל, קבוצה שלא מכירה | קבוצה עם ניסיון שרוצה לחסוך גב | מנוסים, עם כושר ואוהל שכבר ישנו בו בקור |
הסוכנויות מרוכזות ברחובות סביב כיכר הארמס של וואראס. בודקים: כמה אנשים בקבוצה (יותר מ-10 מאט את הקצב), האם דמי הקהילות כלולים, אם יש בריכת מעיינות ביום הרביעי, ומה קורה אם מישהו צריך לרדת — האם מישהו מלווה אותו. מבקשים את התנאים בכתב, כולל תפריט ומספר הלילות. חמור ומלווה שוכרים בכפרים שבתחילת הטרק (פוקפה, Pocpa, או יאמאק, Llamac) או דרך סוכנות; הם הולכים בדרך של הבהמות, שלא תמיד זהה לשביל שלכם, ונפגשים במחנה.
*הערה:* שכירת סוס "למקרה שנתעייף" נשמעת רעיון טוב בוואראס ובפועל כמעט לא רוכבים עליו — בעליות הסוס עצמו מתקשה. חמור נוסף למשקל שווה יותר.
כמה ימי אקלום צריך ומה עושים בהם?
וואראס נמצאת ב-3,050 מ'; המחנה הראשון של הטרק ב-4,250 ומעברי ההרים ב-4,650–5,055. מי שמגיע מלימה, מהחוף או מטרוחיו צריך לפחות 3 ימים בעיר, ועדיף 5, לפני היציאה. הסדר המקובל:
1. יום מנוחה בעיר, הרבה מים, בלי אלכוהול. 2. טרק יום ללגונה צ'ורופ (Laguna Churup, 4,450 מ') או ללגונה וילקקוצ'ה (Laguna Wilcacocha, 3,700 מ'). 3. טרק יום ללגונה 69 (Laguna 69, 4,600 מ') — המבחן האמיתי: מי שמסיים אותו בלי כאב ראש מתמשך מוכן. 4. רשות: טרק סנטה קרוז (3–4 ימים, מעבר ב-4,750 מ') לפני וואי וואש. השילוב הזה הוא הדרך הבטוחה ביותר להגיע מוכנים.
מי שמגיע מקוסקו או מלה פאז אחרי שבועות בגובה יכול להסתפק ביום-יומיים. תסמינים שלא חולפים אחרי יום מנוחה — כאב ראש, בחילה, חוסר תיאבון, קוצר נשימה במנוחה — הם סיבה לדחות את היציאה, לא להתגבר. כדורי גובה (אצטאזולאמיד) נמכרים בכל בית מרקחת בוואראס; מתייעצים עם רופא לפני הטיול, לא עם הרוקח.
מתי יוצאים ואיזה מזג אוויר לצפות לו?
| חודשים | מה קורה | |---|---| | מאי–ספטמבר | עונה יבשה. ימים בהירים וקרים, לילות של מינוס 5 עד מינוס 10 במחנות הגבוהים, רוח במעברים. השיא: יוני–אוגוסט | | אפריל, אוקטובר–נובמבר | עונות מעבר. בקרים בהירים, גשם/ברד/שלג כמעט כל יום אחר הצהריים. יוצאים ב-6:00 ומגיעים למחנה עד 14:00 | | דצמבר–מרץ | עונת גשמים. שלג על המעברים, בוץ, נחלים גבוהים — לא יוצאים |
גם בחודש "קיץ" כמו מאי, סופת שלג של שעה במעבר היא דבר רגיל. ההבדל בין עונה יבשה לרטובה הוא לא האם יירד עליכם משהו, אלא כמה שעות ביום. תחזית לאזור באתר השירות המטאורולוגי של פרו, SENAMHI.
מה מצב הבטיחות בוואי וואש?
הרכס נמצא תחת ניהול רשות השמורות SERNANP כאזור שמור, אבל השטח עצמו שייך לקהילות הקצ'ואה שחיות בו. בשנות ה-2000 היו על השביל כמה מקרי שוד, ובהם שוד שבו נרצח מטייל ישראלי ב-2004, ואנדרטאות למטיילים שנרצחו עומדות עד היום ליד אחד המעברים. התגובה הייתה הסדר שעובד עד היום: כל קהילה גובה דמי מעבר (15–40 סול לאדם בכל תחנה, 225–300 סול לכל המסלול), ובתמורה היא אחראית לביטחון ולתחזוקת המחנות בשטחה. מאז שנות ה-2010 הטרק נחשב בטוח, ואלפי מטיילים עוברים בו בכל עונה.
מה שזה אומר בפועל:
מה קונים בוואראס ומה שוכרים?
הכול זמין בעיר, וזול יותר מבלימה. שוכרים (בסוכנויות ובחנויות הציוד סביב הכיכר, 100–200 סול לשבוע לסט): אוהל 3–4 עונות, שק שינה פלומה עד מינוס 20, מזרן מתנפח, גזייה ומקלות. בודקים אוהל ורוכסנים לפני שמשלמים. קונים בשוק המרכזי (Mercado Central): אוכל לשבוע, טבליות לטיהור מים (מהפארמסיה, בודקים מינון), גז, שום קלוף (המקומיים נשבעים שעוזר לגובה), קוקה, ופופקורן — הנשנוש הקל ביותר למשקל שלו. לא שוכחים: משקפי שמש וקרם הגנה (השלג בגובה מסנוור), כפפות עמידות למים, תיק לאשפה — מורידים הכול חזרה.
מחיר אוכל לשבוע לאדם: 100–150 סול בשוק. סוכנויות שמוכרות "ערכת אוכל לטרק" לוקחות פי שניים. באמצע המסלול, בכפר וואיאפה (Huayllapa) ביום החמישי, יש חנויות קטנות לחטיפים ושתייה בלבד; מי שחסר לו משהו רציני יכול לרדת ממעבר קויוק לעיירה קחאטמבו (Cajatambo), סטייה של יום שלא מתכננים מראש.
איך בונים קבוצה שמסיימת?
ההרכב קובע יותר מהכושר. הכללים שקבוצות שמסיימות עומדות בהם:
כמה עולה בסך הכול?
| פריט | עצמאי לגמרי | עם חמור ומלווה | סוכנות | |---|---|---|---| | תחבורה וואראס–פוקפה–יאמאק–וואראס | כ-55–60 סול | כ-55–60 סול | כלול | | דמי קהילות | 225–300 סול | 225–300 סול | לרוב כלול | | השכרת ציוד לשבוע | 100–200 סול | 100–200 סול | כלול | | אוכל | 100–150 סול | 100–150 סול | כלול | | חמור + מלווה (לקבוצה של 4) | – | כ-120–180 סול לאדם | כלול | | לאדם, 8 ימים | כ-500–700 סול (130–190 דולר) | כ-600–900 סול (160–240 דולר) | 400–600 דולר |
נכון לאוקטובר 2026, בדקו לפני. הטרק עצמו, יום אחרי יום עם הגבהים והמרחקים, מפורט במדריך יום-יום לוואי וואש. את השילוב עם סנטה קרוז ושאר המדינה — במסלול בפרו ל-3–4 שבועות. מי שמגיע לוואראס מבוליביה כבר מאוקלם; מי שמגיע מקולומביה או מהחוף — לא, ומתחיל מהיום הראשון ברשימה למעלה.
שאלות נפוצות
האם צריך ניסיון קודם בטרקים?
לא ניסיון טכני, אבל כן ניסיון בלינה באוהל בקור ובהליכה של 6–8 שעות ביום עם משקל. וואי וואש כטרק ראשון בחיים זה הימור; אחרי סנטה קרוז זה הגיוני.
מה ההבדל במחיר בין סוכנות ישראלית לסוכנות מקומית?
סוכנויות מקומיות בוואראס מוכרות את אותו טרק ב-400–600 דולר; הזמנה מראש דרך גורם בישראל או אונליין מוסיפה בדרך כלל 30–50%. אין צורך להזמין מראש בעונה — יציאות כל שבוע.
אפשר לעשות את הטרק בחורף הישראלי (דצמבר–פברואר)?
זו עונת הגשמים בפרו: שלג במעברים ונהרות גבוהים. סוכנויות לא יוצאות, ועצמאית זה מסוכן. מחכים לאפריל לפחות.
צריך ביטוח מיוחד?
בודקים שביטוח הנסיעות מכסה טרקים עד 5,500 מ' וחילוץ. רבות מהפוליסות הבסיסיות עוצרות ב-4,000 או ב-5,000 מ' — ופונטה קויוק ב-5,055.
*עודכן: אוקטובר 2026.*