טרק סלקנטאי: מדריך יום-יום ל-4–5 ימים

מה זה טרק סלקנטאי ולמי הוא מתאים?

סלקנטאי (Salkantay, 6,271 מטר) הוא ההר הגבוה ביותר ברכס וילקבמבה (Cordillera Vilcabamba), והטרק עובר למרגלותיו. המסלול יורד בהדרגה מאזור הרים קפוא, דרך אזור ביניים של חקלאות קפה ואבוקדו, עד ליער גשם לח – שינוי נוף חד בתוך יומיים. בסופו מגיעים ל"הידרואלקטריקה" (Hidroeléctrica), תחנת הכוח שממנה הולכים או נוסעים ברכבת לאגואס קליינטס, ומשם עולים למאצ'ו פיצ'ו.

הטרק נחשב בינוני-קשה. הקושי העיקרי אינו טכני אלא הגובה ביום השני והמרחקים הארוכים בימים השני והשלישי (21–24 ק"מ ביום). מי שעומד ביום הראשון, כולל העלייה ללגונת הומנטאי, יעמוד בדרך כלל גם בהמשך. השביל ברור ומסומן, יש מטיילים לאורכו כל יום, ואין צורך בניווט מורכב.

| | אינקה טרייל | סלקנטאי | |---|---|---| | פרמיט / סוכנות | חובה, נגמר חודשים מראש | לא נדרש, אפשר לבד | | אורך | 4 ימים, 43 ק"מ | 4–5 ימים, כ-70 ק"מ | | נקודת שיא | 4,215 מטר | 4,630 מטר | | כניסה למאצ'ו פיצ'ו | דרך שער השמש, ברגל | מאגואס קליינטס, ברגל או באוטובוס | | עלות עצמאית | לא רלוונטי | כ-450–600 סול |

אם אתם מתלבטים בין המסלולים, קראו גם על האינקה טרייל הקלאסי ועל טרק לארס, שהוא האלטרנטיבה השקטה יותר.

מה מכינים בקוסקו לפני היציאה?

כרטיס למאצ'ו פיצ'ו. זה השלב הקריטי. הכרטיסים נמכרים לתאריך, לשעת כניסה ולמסלול (circuito) מסוימים, והם אישיים ואינם ניתנים להעברה. קונים באתר הרשמי של משרד התרבות של פרו, tuboleto.cultura.pe, או בקופות משרד התרבות בקוסקו. בעונה הגבוהה (יוני–אוגוסט) הכרטיסים נגמרים שבועות מראש. מחיר כניסה רגילה למבוגר זר: 152 סול; כרטיס הכולל את הר וואינה פיצ'ו (Huayna Picchu) או הר מאצ'ו פיצ'ו: 200 סול (נכון לנובמבר 2026, בדקו לפני). פרטים על סוגי הכרטיסים והמסלולים בתוך האתר – במדריך ההגעה למאצ'ו פיצ'ו.התאמת תאריכים. אם אתם יוצאים לטרק של 4 ימים, כרטיס מאצ'ו פיצ'ו צריך להיות ליום הרביעי; בטרק של 5 ימים – ליום החמישי. השאירו יום חיץ רק אם אתם מוכנים לישון לילה נוסף באגואס קליינטס.השכרת ציוד. בחניוני הלילה בסורייפמפה (Soraypampa) ובצ'אוליי (Chaullay) יש אוהלים ומזרנים מוכנים, ולכן אין צורך לסחוב אוהל. מה שכן צריך להשכיר בקוסקו: שק שינה לטמפרטורות של מינוס 5 ומטה ומקלות הליכה. חנויות ההשכרה מרוכזות סביב הפלאסה דה ארמס (Plaza de Armas) ורחוב פרוקורדורס (Procuradores); שק שינה עולה כ-10–15 סול ליום, מקלות כ-5–10 סול ליום לזוג (נכון לנובמבר 2026). אוספים יום לפני ומחזירים בבוקר שאחרי החזרה.אוכל ומים. ארוחות ערב ובוקר נמכרות בכל חניון לילה. מה שצריך להביא: אוכל יבש לצהריים (טונה, לחם, חטיפים, אגוזים), ופתרון למים – מטהר, טבליות או פילטר. בקבוקי מים, פירות ושתייה נמכרים בנקודות לאורך הדרך, במחיר גבוה ממה שמשלמים בקוסקו.מפה אופליין. הורידו את המסלול מראש באפליקציית מפות עם מפות טופוגרפיות (למשל Maps.me או FATMAP). אין קליטה לאורך רוב המסלול.

איך מגיעים מקוסקו לתחילת הטרק?

קולקטיבו (מיניבוס שיתופי) למויפאטה יוצא מקוסקו משעות הבוקר המוקדמות, מרחוב ארקופטה (Arcopata) באזור סנטיאגו; שאלו במקום הלינה שלכם על נקודת היציאה המדויקת, היא משתנה. הנסיעה נמשכת 2–2.5 שעות ועולה כ-15–20 סול (נכון לנובמבר 2026). המיניבוס יוצא כשהוא מתמלא, לא לפי לוח זמנים – מי שמגיע ב-4:00–5:00 בבוקר תופס את הראשון.

ממויפאטה (2,900 מטר) אפשר להתחיל ללכת (כ-5 שעות עלייה עד סורייפמפה) או לקחת מונית/טנדר לסורייפמפה, 30–40 סול לרכב, כשעה של דרך עפר. רוב המטיילים העצמאיים מדלגים על קטע הדרך הזה ומתחילים את ההליכה מסורייפמפה.

יום 1: סורייפמפה ולגונת הומנטאי

מסלול: סורייפמפה (3,900 מטר) → לגונת הומנטאי (Laguna Humantay, 4,200 מטר) → חזרה לסורייפמפה. כ-10 ק"מ, 3–4 שעות הליכה נטו.

היום הראשון קצר בכוונה: הוא משמש להתאקלמות לגובה ולבדיקת הכושר. מגיעים לסורייפמפה לפני הצהריים, סוגרים מקום לינה באחד החניונים (אוהל עם מזרן כ-20–30 סול לאדם; "איגלו" מזכוכית עם מיטה – 100 סול ומעלה, נכון לנובמבר 2026), משאירים את התיקים הגדולים ועולים עם תיק קטן ללגונה.

העלייה ללגונה תלולה אך קצרה: כ-300 מטר של טיפוס בשעה עד שעה וחצי. הלגונה בצבע טורקיז למרגלות קרחון הומנטאי, ובכניסה אליה גובה הכפר דמי כניסה של כ-20 סול (בדקו לפני). חוזרים לחניון לפני הערב, מזמינים ארוחת ערב מבעלי המקום (20–30 סול).

הלילה בסורייפמפה הוא הקר ביותר בטרק: הטמפרטורה יורדת מתחת לאפס בחורף הדרומי (יוני–אוגוסט). שכבות חמות, כובע וכפפות נחוצים כבר מהלילה הראשון.

יום 2: מעבר סלקנטאי – היום הקשה

מסלול: סורייפמפה (3,900 מטר) → מעבר סלקנטאי (Abra Salkantay, 4,630 מטר) → וואיראקמאצ'ה (Huayracmachay) → צ'אוליי (Chaullay, 2,900 מטר). כ-21 ק"מ, 8–10 שעות.

יוצאים עד 6:00. העלייה למעבר נמשכת כ-3 שעות: 730 מטר של טיפוס מתון בתחילה ותלול בחלקו האחרון, עם קרחון סלקנטאי מעל הראש. במעבר קר ורוח חזקה, ולכן עוצרים לזמן קצר בלבד. זהו גם המקום שבו נוהגים להניח אבן על ערימות ה"אפאצ'טה" (Apacheta) המסורתיות.

הירידה ארוכה: כ-1,700 מטר של ירידה בשלושה שלבים – תחילה שביל אבנים חשוף, אחר כך עמק שהולך ומוריק, ובסוף יער לח וחם. בוואיראקמאצ'ה, כשעתיים מתחת למעבר, יש דוכנים למים ולארוחת צהריים פשוטה. צ'אוליי, בסוף היום, היא עיירה קטנה עם כמה חניונים: אוהלים עם מזרנים, מקלחת חמה בתשלום ואפשרות לארוחת ערב גדולה. הברכיים הן מה שכואב בסוף היום הזה – מקלות הליכה חוסכים הרבה.

יום 3: לוקמבמבה, יאקטפאטה ופסי הרכבת

מסלול: צ'אוליי → (הסעה) לוקמבמבה (Lucmabamba, 2,000 מטר) → תצפית יאקטפאטה (Llactapata, 2,700 מטר) → הידרואלקטריקה (1,900 מטר) → אגואס קליינטס (2,040 מטר). כ-24 ק"מ, 8–10 שעות.

קטע הדרך בין צ'אוליי ללוקמבמבה עובר על כביש עפר, ורוב המטיילים מדלגים עליו בהסעה שיוצאת מהחניון בסביבות 7:00 (10–15 סול, בדקו במקום). מבקשים מהנהג לרדת בלוקמבמבה, כפר של מטעי קפה.

מלוקמבמבה מתחילה עלייה תלולה של כשעתיים בתוך יער עד לאתר האינקה הקטן יאקטפאטה, שממנו נשקף מאצ'ו פיצ'ו ממול – התצפית הראשונה על האתר, ממרחק של כמה קילומטרים אוויריים. משם ירידה חדה וארוכה (כשעתיים) אל הנהר ולהידרואלקטריקה.

בהידרואלקטריקה יש מסעדות, שירותים ונקודת האיסוף של ההסעות חזרה לקוסקו. משם שני מסלולים לאגואס קליינטס: הליכה של כ-10 ק"מ (2.5–3 שעות) לאורך פסי הרכבת, שטוחה ופשוטה, או רכבת של חברת פרו-רייל (PeruRail) שנמשכת כ-40 דקות ועולה כ-35 דולר (נכון לנובמבר 2026, בדקו באתר PeruRail). רוב המטיילים הולכים.

*הערה:* מי שמתכנן לעלות למאצ'ו פיצ'ו ברגל למחרת ב-4:30 – כדאי לו להגיע לאגואס קליינטס לפני החשכה ולסדר לינה וארוחה מוקדם; העיירה יקרה פי שניים מקוסקו, ולכן קניית חטיפים ליום המחרת נעשית עדיף בהידרואלקטריקה או קודם.

יום 4 (אופציונלי): יום מנוחה בסנטה תרסה

בגרסת 5 הימים, במקום לרדת בלוקמבמבה ממשיכים בהסעה של הבוקר עד סנטה תרסה, עיירה חמה עם מעיינות חמים (Baños Termales de Cocalmayo) כ-4 ק"מ מחוץ לה. הכניסה עולה כ-10–15 סול (נכון לנובמבר 2026, בדקו לפני), הבריכות פושרות יותר מחמות, והמקום נעים בעיקר כמנוחה לשרירים אחרי שני ימים קשים. למחרת לוקחים הסעה להידרואלקטריקה (כ-30–45 דקות) והולכים את פסי הרכבת לאגואס קליינטס, או הולכים את כל הדרך מסנטה תרסה (כ-6 שעות).

מי שבוחר בגרסה הזו מוותר על תצפית יאקטפאטה, שהיא הנקודה החזקה של היום השלישי.

היום האחרון: העלייה למאצ'ו פיצ'ו

מסלול: אגואס קליינטס → מאצ'ו פיצ'ו (2,430 מטר) → הידרואלקטריקה → הסעה לקוסקו. כ-18 ק"מ הליכה, 6–7 שעות נסיעה בסוף.

יש שתי דרכים לשער: מדרגות של כ-1.5 שעות (כ-400 מטר עלייה, יציאה ב-4:30 כדי להגיע לפתיחה ב-6:00) או אוטובוס של חברת קונסטור (Consettur) שיוצא מ-5:30 ועולה כ-12 דולר לכיוון למבוגר זר (נכון לנובמבר 2026, בדקו לפני). שעת הכניסה בכרטיס מחייבת; מגיעים לשער 15–30 דקות לפניה. מדריך מקומי בשער עולה כ-150–200 סול לקבוצה ואינו חובה בכל המסלולים (בדקו לפני).

הסיור באתר נמשך 2–3 שעות לפי המסלול שבכרטיס. אחר כך יורדים לאגואס קליינטס (ברגל או באוטובוס), לוקחים את התיקים והולכים שוב את פסי הרכבת להידרואלקטריקה. ההסעות לקוסקו יוצאות משם בין 14:00 ל-15:00; מי שלא הזמין מראש סוגר עם אחד הנהגים במקום – כדאי להיות שם עד 13:30. מחיר הסעה: כ-40–60 סול (נכון לנובמבר 2026), והנסיעה אורכת 6–7 שעות בדרך הרים מפותלת דרך סנטה תרסה וסנטה מריה. הגעה לקוסקו בערב מאוחר.

מי שמעדיף לחזור בנוחות לוקח רכבת מאגואס קליינטס לאויינטיטמבו (Ollantaytambo) וקולקטיבו לקוסקו; זה כפול במחיר וחצי בזמן.

כמה עולה טרק סלקנטאי עצמאי?

| פריט | עלות לאדם (סול) | |---|---| | קולקטיבו קוסקו–מויפאטה + מונית לסורייפמפה | 25–40 | | דמי כניסה ללגונת הומנטאי | כ-20 | | 3 לילות באוהל בחניונים | 60–90 | | ארוחות ערב ובוקר בחניונים (3 ימים) | 120–180 | | הסעות קצרות (צ'אוליי–לוקמבמבה, אגואס–מאצ'ו) | 20–60 | | לילה באגואס קליינטס (הוסטל) | 40–70 | | כרטיס מאצ'ו פיצ'ו | 152–200 | | הסעה הידרואלקטריקה–קוסקו | 40–60 | | סה"כ | כ-480–720 |

המחירים נכונים לנובמבר 2026 ומשתנים לפי עונה – בדקו לפני. השכרת ציוד בקוסקו (שק שינה, מקלות) מוסיפה כ-60–100 סול. לשם השוואה, טרק מאורגן עם סוכנות בקוסקו עולה בדרך כלל 250–400 דולר, כולל פרדות, אוהלים, טבח וכרטיס מאצ'ו פיצ'ו.

מתי כדאי לצאת לסלקנטאי?

| עונה | תנאים | הערות | |---|---|---| | מאי–ספטמבר | יבש, שמיים בהירים, לילות קפואים | העונה הטובה ביותר; הכי הרבה מטיילים ביולי–אוגוסט | | אפריל ואוקטובר–נובמבר | עונות מעבר, גשם מזדמן | פחות עומס, נופים ירוקים | | דצמבר–מרץ | גשם יומי, בוץ, ערפל במעבר | אפשרי אך לא מומלץ; פברואר האינקה טרייל סגור וסלקנטאי מתמלא |

מה לארוז לטרק?

נעלי הליכה גבוהות ומחוספסות; רוב הפציעות בטרק הן נקעים ושלפוחיות.

שק שינה למינוס 5 לפחות, לילה ראשון בגובה 3,900 מטר.

שכבות: חולצה תרמית, פליז, מעיל פוך קל ומעיל גשם – ביום אחד עוברים מקור קפוא לחום טרופי.

מקלות הליכה, לירידות של 1,700 מטר ביום השני.

חם צוואר (באף) – נגד קור במעבר ונגד אבק של שיירות הפרדות.

קרם הגנה, כובע, משקפי שמש; דוחה יתושים לימים 3–5, שבהם יש הרבה יתושי חול.

מטהר מים, פנס ראש, ערכת עזרה ראשונה בסיסית.

מזומן בסול לכל הטרק – אין כספומט בין מויפאטה לאגואס קליינטס.

רשימה מלאה לטיול במדריך הציוד לטיול הגדול.

מהן הטעויות הנפוצות בסלקנטאי?

כרטיס מאצ'ו פיצ'ו לתאריך לא נכון. מטיילים קונים כרטיס ל"יום החמישי" ואז יוצאים לגרסת 4 ימים, או להפך. סופרים את הימים מהיום שבו מגיעים לסורייפמפה, ומוודאים ששעת הכניסה מתאימה לדרך שבה מתכננים לעלות מאגואס קליינטס (רגלית – כניסה מ-6:00 עד 8:00 בלבד, באוטובוס – כל שעה).

יציאה בלי התאקלמות. כאב ראש, בחילה וקוצר נשימה במעבר הם סימני מחלת גבהים; מי שסובל מהם כבר בלגונת הומנטאי ביום הראשון לא צריך להמשיך למעבר למחרת אלא לחזור למויפאטה. התאקלמות של 2–3 ימים בקוסקו מונעת את רוב המקרים.

הליכה בכל הקטעים. הדרך ממויפאטה לסורייפמפה ומצ'אוליי ללוקמבמבה היא כביש עפר. ההליכה בהם מוסיפה 4–6 שעות ואינה מוסיפה נוף; רוב המטיילים נוסעים.

מעט מזומן. אין כספומטים לאורך הטרק, והמחירים בחניונים ובאגואס קליינטס גבוהים מקוסקו. סופרים מראש לפי הטבלה למעלה ומוסיפים 100 סול לביטחון.

ללא דוחה יתושים. מלוקמבמבה ועד אגואס קליינטס יש יתושי חול שעקיצותיהם מגרדות ימים; שרוולים ארוכים ודוחה חוסכים את זה.

איחור להסעה בהידרואלקטריקה. ההסעות יוצאות מוקדם אחר הצהריים; מי שמגיע אחרי 15:00 נשאר ללילה נוסף או משלם על רכבת.

שאלות נפוצות