צ'ילה · קרטרה אוסטרל

קרטרה אוסטרל: לינה, אוכל ומשלוח ציוד

הקרטרה אוסטרל (Carretera Austral, כביש 7 של צ'ילה) היא 1,200 ק"מ של כביש ברובו עפר, עם עיירות קטנות במרחק של עשרות קילומטרים זו מזו, קליטה סלולרית חלקית ומזג אוויר שמשנה תוכניות. מי שעושה אותה בטרמפים או באוטובוסים מגלה מהר שהשאלות היומיומיות – איפה ישנים הלילה, מה אוכלים כשאין חנות, ומה עושים עם 18 קילו של ציוד טרקים – חשובות לא פחות מהנופים. המדריך הזה מרכז את הלוגיסטיקה: סוגי הלינה ומחיריהן, התארגנות על אוכל ומים, משלוח ציוד מראש לארגנטינה, ומה עושים במקומות שבהם נתקעים.

קרטרה אוסטרל⏱ 9 דק׳ קריאהUPDATED 2026-11
קרטרה אוסטרל – קרטרה אוסטרל: לינה, אוכל ומשלוח ציוד
Wescottm · CC BY 4.0
בקצרה
  • איפה: דרום צ'ילה, מפוארטו מונט (Puerto Montt) בצפון עד ויה או'היגינס (Villa O'Higgins) בדרום; המעבר המקובל לארגנטינה בצ'ילה צ'יקו (Chile Chico) – לוס אנטיגוס (Los Antiguos).
  • כמה זמן: 10–14 ימים בטרמפים ובאוטובוסים; 7–9 ימים ברכב.
  • מתי: דצמבר–מרץ. באפריל חלק מהקמפינגים והמעבורות מפסיקים לפעול.
  • לינה: קמפינג 6,000–10,000 פסו, הוסטל 15,000–25,000 פסו למיטה, הוספדחה (חדר אצל משפחה) 20,000–35,000 פסו לחדר, נכון לנובמבר 2026 – בדקו לפני.
  • ציוד: אפשר לשלוח חלק מהציוד מראש – לאל בולסון (El Bolsón) אם אתם בגל עולה ולאל צ'לטן (El Chaltén) אם אתם בגל יורד.
  • הדבר האחד לדעת: קויאיקה (Coyhaique) היא העיר היחידה עם סופרמרקט גדול, כספומטים אמינים וחנויות ציוד – כל השאר מצטיידים בה.
  • +העיקר בתכלס· הגרסה הקצרה, בלי פילטרים
    מה היינו עושים

    הקרטרה היא לא הנופים, היא הלוגיסטיקה

    כולם מדברים על הקרחון התלוי ועל מערות השיש, אבל מה שבאמת קובע אם הקרטרה תהיה שבועיים מדהימים או שבועיים של סבל זה שלוש שאלות: איפה ישנים, מה אוכלים, ומה עושים עם התיק. אחרי שעברנו אותה פעמיים – פעם עם כל הציוד ופעם אחרי ששלחנו חצי קדימה – התשובה ברורה: שלחו.

    שלחו את הציוד. באמת.

    בפעם הראשונה סחבנו 19 קילו וכל יציאה מעיירה לנקודת הטרמפים הרגישה כמו טרק. בפעם השנייה שלחנו את שק השינה החורפי, את הנעליים הכבדות ואת כל הבגדים לאל בולסון (אנחנו היינו גל עולה; גל יורד שולח לאל צ'לטן) דרך חברת אוטובוסים בארגנטינה, ופתאום הלכנו עם התיק ברגל בלי להרגיש אותו. רק שימו לב לשעות הפתיחה ההזויות של הסניפים בעיירות הקטנות – אל תתקעו 8 שעות בלוס אנטיגוס בגלל הפסקת צהריים.

    קמפינג מנצח הוספדחה

    הוספדחה זה נחמד – משפחה, חימום, ספרדית – אבל בקמפינג (6,000–10,000 פסו, נכון לנובמבר 2026) פוגשים את האנשים שייקחו אתכם מחר לריו טרנקילו. בקויאיקה היה לנו סופר ענק, מטבח, והכנו ארוחת פינוק שהחזיקה אותנו יומיים. אגב, קופסת אוכל עם הארוחה הבאה בתוך התיק היא הטיפ הכי לא מרגש והכי שימושי שנקבל אי פעם.

    ספרדית ובנות לבד

    לא ידענו ספרדית כשהתחלנו, ובכל זאת הסתדרנו – חצי מהנהגים שעצרו לנו היו תיירים עם אנגלית. אבל עשרים מילים שלמדנו בדרך פתחו לנו הוספדחה עם ארוחת ערב משפחתית בפויואפי, וזה היה אחד הערבים הכי טובים בטיול. ולבנות שמתלבטות: פגשנו המון בנות שעושות את הקרטרה לבד או בזוג, ולרובן היה קל יותר לתפוס טרמפ מאיתנו. כללי הזהירות הרגילים – לא בלילה, לא על רכב שמרגיש לא טוב – וזהו.

    איפה לא להיתקע

    צ'ילה צ'יקו – אין בה כלום, לישון ולצאת בבוקר. ויה אורטגה – נתקענו שם יום וחצי כי התעקשנו על כביש 7 בזמן שכולם נסעו בכביש הסלול ליד; אל תהיו עקרוניים. פוטלפו, לעומת זאת – הראפטינג יקר ושווה כל פסו. ואם יש לכם זמן, הכניסה מאל צ'לטן לוויה או'היגינס במעבורות היא הדבר שהיינו עושים אחרת בפעם הבאה.

    מי שמחפש שותפים למקטע או רוצה לדעת אם הסניף באל בולסון כבר סגר – בקבוצת הוואטסאפ של זורמים לצ'ילה ופטגוניה יש תמיד מישהו שעבר שם שבוע לפניכם.

    איפה ישנים לאורך הקרטרה?

    בכל עיירה בקרטרה יש שלושה סוגי לינה, והבחירה ביניהם משפיעה גם על מי שתפגשו ועל הטרמפ של מחר.

    | סוג | מה מקבלים | מחיר ללילה (נכון לנובמבר 2026, בדקו לפני) | יתרון | חיסרון | |---|---|---|---|---| | קמפינג (Camping) | חלקת דשא, מטבח משותף, מקלחת חמה, לרוב Wi-Fi | 6,000–10,000 פסו לאדם | הכי זול; פוגשים מטיילים ונהגים – הדרך הטובה ביותר למצוא טרמפ להמשך | גשם; בחלק מהמקומות אין מחסה למטבח | | הוסטל (Hostal) | מיטה בחדר משותף, מטבח, חימום | 15,000–25,000 פסו למיטה | מיטה אחרי שבוע באוהל; אותה חברה כמו בקמפינג | מתמלא מהר בינואר–פברואר | | הוספדחה (Hospedaje) | חדר בבית של משפחה מקומית, לפעמים ארוחת בוקר | 20,000–35,000 פסו לחדר | היכרות עם המקומיים, תרגול ספרדית, חימום טוב | פחות מטיילים = פחות מידע על טרמפים |

    לינה חופשית בטבע אפשרית ברוב המקטעים, בתנאי שלא נכנסים לשטח פרטי (רוב האדמות לאורך הקרטרה שייכות לחוות) ומשאירים את המקום נקי. בתוך הפארקים הלאומיים לינה מותרת רק באתרי קמפינג מוסדרים – כללי הכניסה והלינה מפורסמים באתר רשות היערות הצ'יליאנית, CONAF, וכניסה לרוב הפארקים דורשת הזמנה מראש דרך מערכת הכרטיסים הרשמית. אין קליטה ברוב הפארקים, ולכן את ההזמנה עושים עוד בעיירה.

    מקומות שבהם שווה לתכנן את הלינה מראש

  • קויאיקה (Coyhaique): בירת האזור והמקום היחיד שבו תמצאו סופרמרקט גדול, בנקים וחנויות ציוד. יש בה מבחר הוסטלים והוספדחות במרחק הליכה מהסופר – כדאי לישון שם לילה ולהתארגן.
  • ויה סרו קסטיו (Villa Cerro Castillo): כפר קטן בכניסה לפארק הלאומי סרו קסטיו; קמפינגים עם דשא ומעט מאוד מיטות. בעונה מתמלא.
  • פוארטו ריו טרנקילו (Puerto Río Tranquilo): בסיס לשייט למערות השיש; קמפינגים, קבניות (בקתות קטנות) והוספדחות. מחירים גבוהים מהממוצע בגלל התיירות.
  • צ'ילה צ'יקו (Chile Chico): עיירת הגבול. אין בה הרבה לעשות; מי שחוצה לארגנטינה ישן בה לילה ויוצא מוקדם, ומי שעולה צפונה ממשיך לריו טרנקילו באותו יום.
  • ויה סנטה לוסיה (Villa Santa Lucía) וויה אורטגה (Villa Ortega): צמתים קטנים שבהם נתקעים בלי כוונה. יש בהם לינה בסיסית מאוד – לא לבנות עליהם.
  • מה אוכלים ואיך מתארגנים על מים?

    בין קויאיקה לפוארטו מונט אין סופרמרקט גדול. בעיירות יש מכולות עם מבחר מצומצם ומחירים גבוהים ב-30–50% מאלה של סנטיאגו, ולחם, גבינה, ביצים ושימורים הם הבסיס. כללי האצבע:

    1. מצטיידים בקויאיקה או בפוארטו מונט בכל מה שכבד וזול: פסטה, אורז, שיבולת שועל, קפה, אגוזים, שוקולד. 2. מכינים מנה אחת קדימה. קופסת אוכל אטומה עם הארוחה הבאה (פסטה, סלט עדשים, לחם עם גבינה) חוסכת בישול בצד הכביש כשמחכים לטרמפ. 3. מחזיקים אוכל ומים ליום שלם. נסיעה מתוכננת של שלוש שעות יכולה להפוך ליום שלם בצד הדרך או לשני ימים בכפר ללא חנות. 4. מים: ברוב הקמפינגים וההוסטלים מי הברז ראויים לשתייה; בנחלים לאורך הדרך המים צלולים, אבל ליד חוות ובקר מומלץ לסנן או להרתיח. בקבוק של 1.5 ליטר לפחות לאדם. 5. אנרגיה למצב הרוח: חטיפים מתוקים ופירות יבשים – הדבר הקטן שמחזיק בשעה הרביעית של המתנה בגשם.

    ארוחה במסעדה בעיירות הקרטרה עולה 8,000–14,000 פסו למנה, נכון לנובמבר 2026 (בדקו לפני), ולכן מי שמבשל בעצמו חוסך סכום משמעותי לאורך שבועיים.

    איך שולחים ציוד מראש ולמה זה משנה?

    תרמיל של 18–20 קילו הופך כל יציאה מעיירה לנקודת הטרמפים – בדרך כלל 2–3 ק"מ הליכה – למשימה. הפתרון המקובל אצל ישראלים: לשלוח חלק מהציוד (ציוד טרקים כבד, בגדי חורף שלא צריכים עכשיו, ספרים) לעיירה שבה תהיו אחרי הקרטרה, ולעבור אותה עם תיק קל.

    | הכיוון שלכם | לאן שולחים | למה | |---|---|---| | גל עולה (מדרום לצפון) | אל בולסון (El Bolsón), ארגנטינה | העיירה הראשונה שבה נוחתים אחרי המעבר צפונה מהקרטרה לארגנטינה | | גל יורד (מצפון לדרום) | אל צ'לטן (El Chaltén), ארגנטינה | הבסיס לטרקים של פיץ רוי, שאליו מגיעים אחרי סיום הקרטרה |

    המשלוח נעשה דרך חברות הובלה של האוטובוסים בארגנטינה (שירות "encomiendas") לפני שנכנסים לצ'ילה, והחבילה ממתינה בסניף היעד. שימו לב לשלושה דברים: לסניפים בעיירות קטנות יש שעות פתיחה מצומצמות ולא תמיד רציפות, החבילה ממתינה מספר ימים מוגבל (בדקו לפני), וכדאי לצלם את הקבלה ואת מספר המעקב. מי שלא רוצה לשלוח כלום יכול לעבור את הקרטרה עם כל הציוד – זה כבד אבל נעשה כל יום – או להשאיר תיק בהוסטל בברילוצ'ה או בפוארטו מונט אם חוזרים לאותו מקום.

    לרשימת הציוד המומלצת לטיול ראו ציוד לטיול הגדול: מה באמת צריך לקנות, ועל שק שינה שמתאים ללילות של 0–5 מעלות בקמפינג – שק שינה לדרום אמריקה: לקנות או להשכיר.

    מה עושים כשנתקעים בעיירה ליום?

    להיתקע הוא חלק מהקרטרה. שלוש עובדות שעוזרות:

  • לרדת מכביש 7 זה לגיטימי. בכמה מקטעים יש כביש סלול ומהיר שעוקף את התוואי המקורי של הקרטרה – הבולט שבהם בין פויואפי (Puyuhuapi) לקויאיקה, שבו רוב התנועה נוסעת בכביש הסלול ולא בכביש 7 הישן. מי שנצמד לתוואי הישן "לשם העיקרון" עלול לחכות יום וחצי בכפר כמו ויה אורטגה בזמן שהמכוניות עוברות במקביל.
  • תחנות דלק ומעברי גבול הם המקום לשאול. בתחנת הדלק של קויאיקה, במעבורת או בתור במעבר הגבול בצ'ילה צ'יקו – שאלה מנומסת "לאן אתם נוסעים?" עובדת טוב יותר מאגודל בצד הכביש. מידע מפורט על טרמפים בקרטרה נמצא במדריך קרטרה אוסטרל בטרמפים: איך זה עובד.
  • לפעמים חוזרים אחורה כדי להתקדם. כפר שאף אחד לא עוצר בו ב-6 שעות עדיף להחליף בצומת מרכזי יותר, גם אם זה 20 ק"מ לאחור.
  • מה שווה בכל עיירה בזמן ההמתנה מפורט בקרטרה אוסטרל: איך עוברים ואיפה עוצרים. כמה נקודות שמשתלבות טוב בימי המתנה:

  • פוטלפו (Futaleufú): ראפטינג בנהר ברמות 3–5; יום שלם (כ-6 שעות) יקר אבל נחשב מהטובים ביבשת.
  • לה חונטה (La Junta): מעיינות חמים במרחק מהעיירה; קשה להגיע אליהם בטרמפים.
  • פויואפי (Puyuhuapi): הקרחון התלוי בפארק קאולט (Parque Nacional Queulat), פתוח 08:00–17:00 ודורש הזמנה מראש, והיער המכושף (Bosque Encantado) שאליו כדאי להגיע בבוקר.
  • ויה סרו קסטיו: טיול יום ללגונה סרו קסטיו ברגל או בסוסים; יש שני מסלולי רכיבה – ללגונה (ארוך ויקר יותר) ולעמק.
  • פוארטו ריו טרנקילו: שייט למערות השיש (Capillas de Mármol); משם יוצאים גם טיולי יום לקרחון אקספלורדורס, יקרים יחסית.
  • כמה ספרדית צריך בקרטרה?

    הרבה פחות ממה שחוששים. חלק ניכר מהנהגים שעוצרים הם תיירים צ'יליאנים, ארגנטינאים ואירופאים, ועם רבים מהם אפשר לדבר אנגלית. עם זאת, עשרים מילים בספרדית – לאן אתם נוסעים, אפשר להצטרף, תודה, כמה זה עולה, יש מקום לישון – פותחות הוספדחות, טרמפים וארוחות שאחרת לא היו קורות. דרכים ללמוד בחינם לפני ובמהלך הטיול: ספרדית לטיול: איך לומדים בחינם לפני ובדרך.

    האם הקרטרה מתאימה לבנות שמטיילות לבד?

    הקרטרה נחשבת לאחד האזורים הבטוחים ביבשת, ובנות רבות עוברות אותה לבד או בזוגות, בטרמפים ובאוטובוסים. כללי הזהירות הבסיסיים נשארים: לא עולים על טרמפ בחשכה, לא עולים על רכב שמעורר אי-נוחות גם אחרי ארבע שעות המתנה, משתפים מיקום עם מישהו, ונוסעים בזוגות בקטעים המבודדים. בקמפינגים ובהוסטלים נוצרות בקלות קבוצות שממשיכות יחד ליעד הבא.

    איך מאריכים את הקרטרה מעבר לצ'ילה צ'יקו?

    הקרטרה לא מתחילה בפוטלפו ולא נגמרת בצ'ילה צ'יקו. שתי הרחבות למי שיש לו זמן:

  • בדרום – ויה או'היגינס (Villa O'Higgins): מאל צ'לטן אפשר ללכת ברגל לגבול הצ'יליאני, לחצות את לגונה דל דסיירטו (Laguna del Desierto) ואת אגם או'היגינס במעבורות ולהתחיל את הקרטרה מנקודת הסיום הרשמית שלה. המעבורות פועלות רק בעונה (נובמבר–אפריל, בדקו לפני) והמסלול לוקח 2–3 ימים, אבל הוא חוסך את הנסיעה המדברית בצד הארגנטינאי ונחשב לאחד המקטעים היפים בפטגוניה.
  • בצפון – צ'ילואה (Chiloé): אחרי פוארטו מונט אפשר להמשיך לאי צ'ילואה ומשם לאזור האגמים.
  • מי שממשיך מהקרטרה דרומה לאל קלפטה ולטורס דל פיינה ימצא את הדרך בטורס דל פיינה: איך מתכננים ביקור בפארק.

    שאלות נפוצות

    האם צריך להזמין לינה מראש בקרטרה אוסטרל?

    ברוב העיירות לא, חוץ מינואר–פברואר בוויה סרו קסטיו, בפוארטו ריו טרנקילו ובפוטלפו, שבהן מספר המיטות קטן. בצמתים קטנים כמו ויה סנטה לוסיה כדאי לוודא שיש מקום לפני שמגיעים בערב.

    כמה כסף מזומן לוקחים לקרטרה?

    כספומטים אמינים יש בפוארטו מונט, בקויאיקה ובצ'ילה צ'יקו; בשאר העיירות הם מעטים או לא קיימים, ורבים מהקמפינגים מקבלים רק מזומן. חשבון של 25,000–40,000 פסו ליום לכל התקופה שבין קויאיקה לעיירה הבאה עם בנק הוא נקודת מוצא סבירה, נכון לנובמבר 2026.

    מה עושים עם הציוד בזמן טרק של כמה ימים בדרך?

    רוב ההוסטלים והקמפינגים שומרים תיק בחינם או בתשלום סמלי למי שחוזר אליהם. זו סיבה נוספת לבחור בסיס אחד בוויה סרו קסטיו או בקויאיקה.

    האם יש קליטה סלולרית לאורך הקרטרה?

    בעיירות הגדולות (פוארטו מונט, צ'איטן, קויאיקה, צ'ילה צ'יקו) יש קליטה; בפארקים וברוב הכביש – לא. הורידו מפות לשימוש לא מקוון ובצעו הזמנות לפארקים מראש.

    *עודכן: נובמבר 2026.*

    עודכן 2026-11 · ראיתם שינוי במחיר? כתבו לנו בקבוצה.