קאבו פרווארד: טרק צלב הימים ב-5 ימים

למה הולכים לקאבו פרווארד?

קאבו פרווארד הוא הנקודה הדרומית ביותר ביבשת אמריקה (היבשת עצמה, לא כולל ארכיפלג טיירה דל פואגו), בנקודה שבה מצר מגלן מתפתל מערבה. השם ניתן ב-1587 על ידי המגלה האנגלי תומאס קוונדיש, ופירושו בערך "הכף העיקש" – על שם מזג האוויר. הצלב הראשון הוקם על הגבעה ב-1913, קרס כמה פעמים בסופות, והנוכחי הוקם ב-1987 לכבוד ביקור האפיפיור יוחנן פאולוס השני בצ'ילה.

מה שהופך את הטרק למיוחד הוא לא רק הצלב, אלא הדרך אליו: קילומטרים של חוף ריק מול מצר מגלן, יערות נוטופגוס (Nothofagus) דרומיים, להקות דולפינים שמלוות את ההליכה, סירות דיג בודדות, ובמזל – כלבי ים, פינגווינים ואפילו לווייתנים. בניגוד לטרק ה-W בטורס דל פיינה, כאן אין רפוחיוס עם ארוחות, אין מסלול מסומן על מפת הפארק ואין עשרות מטיילים ביום. יש כמה סימוני סרט על עצים, בקתה אחת, וקו החוף.

איך מגיעים לתחילת הטרק?

הטרק מתחיל בשפך נהר סן פדרו (Río San Pedro), בקצה הדרומי של הכביש שיורד מפונטה ארנס לאורך המצר (Y-655). הדרך עוברת ליד פוארטה בולנס (Fuerte Bulnes) ופארק המצר (Parque del Estrecho de Magallanes), דרך הכפר סן חואן (San Juan), ומשם דרך עפר שנסללה בשנים האחרונות עד קרוב מאוד לנקודת ההתחלה.

אפשרויות ההגעה, לפי סדר אמינות:

| דרך | זמן | מה צריך לדעת | |---|---|---| | הסעה פרטית / מונית מפונטה ארנס | כ-1.5–2 שעות | הדרך הבטוחה ביחס לזמן. מתחלקים בקבוצה; בדקו מחיר לפני | | אוטובוס לסן חואן + טרמפ/הליכה | 3–5 שעות | האוטובוס יוצא רק בימים מסוימים – בדקו בטרמינל בפונטה ארנס. מסן חואן נותרו עוד כ-25 ק"מ דרומה | | טרמפים כל הדרך | לא צפוי | תנועה דלילה מאוד מדרום לפוארטה בולנס. אפשרי, אבל לצאת מוקדם מאוד ולהיות מוכנים ללילה בדרך |

חזרה: אותה בעיה בכיוון ההפוך. סדרו מראש עם הנהג שהביא אתכם יום ושעה לאיסוף, או קחו בחשבון יום נוסף של טרמפים. במסלול עצמו עוברות סירות דיג בודדות – לפעמים אפשר לבקש מהן טרמפ, אבל אל תבנו על זה.

מה מצב המים, הקליטה והחילוץ?

שלוש נקודות שמבדילות את הטרק הזה מכל טרק מסומן בפארק לאומי:

1. מים: הנהרות הגדולים שחוצים הם מלוחים – גם כמה מאות מטרים פנימה מהחוף – ואי אפשר לשתות מהם. יש נחלים קטנים שיורדים מההרים, אבל בלי מקור מים "נקי" מוכרז. חובה טבליות או מסנן טיהור, ורצוי להרתיח לפני. 2. קליטה: אין. מרגע שעוזבים את סן חואן אין רשת סלולרית עד החזרה. אין במסלול תחנת שומרים, ואין מי שידע שאתם שם. טלפון לווייני או משואת חירום (PLB / inReach) הם הדרך היחידה להזעיק עזרה. 3. גאות ושפל: זה הגורם שמכתיב את כל הלו"ז. את לוח הגאות והשפל של האזור מפרסם השירות ההידרוגרפי של הצי הצ'יליאני, SHOA, ואת תחזית מזג האוויר – השירות המטאורולוגי של צ'ילה. שמרו צילום מסך של שניהם לכל ימי הטרק, כי בשטח אין איך לבדוק.

לפני היציאה דווחו למישהו בפונטה ארנס (ההוסטל, קרוביים) על תאריך החזרה המשוער, ובדקו שהביטוח שלכם מכסה חילוץ באזור מרוחק. סקירה על ציוד שמתאים לפטגוניה יש במדריך הציוד לטיול הגדול.

איך נראה המסלול יום-יום?

הזמנים להלן הם לקצב הליכה רגיל עם תרמיל מלא, בתנאי שפל. בגאות, בגשם או עם רוח חזקה – הוסיפו 30–50%.

| יום | קטע | שעות הליכה | חציות | לינה | |---|---|---|---|---| | 1 | נהר סן פדרו → מגדלור סן איסידרו → הבקתה | כ-5 | סן פדרו (רדוד) | בקתה (Refugio) או קמפינג | | 2 | הבקתה → המפרץ הרחב → הנהר השני → הנהר השלישי | 6–7 | 3 נהרות, שניים עמוקים | צריף פח ליד הנהר השלישי | | 3 | הנהר השלישי → הצלב → חזרה לקמפינג | 6–8 | ערוץ רדוד; קטע סלעים מסוכן בגאות | קמפינג "חגורת ההצלה" או למרגלות הצלב | | 4 | חזרה עד הבקתה | 7–8 | אותם נהרות, בשפל | בקתה | | 5 | הבקתה → נהר סן פדרו → פונטה ארנס | 4–5 | סן פדרו | פונטה ארנס |

מי שרוצה לקצר יכול לישון בלילה הראשון ישר ליד המגדלור (שעתיים פחות ביום 1, שעתיים יותר ביום 2) או לאחד את הימים 4–5 להליכה ארוכה אחת של 10–12 שעות – רק אם שעות השפל מסתדרות.

יום 1: נהר סן פדרו – המגדלור – הבקתה (כ-5 שעות)

חוצים את נהר סן פדרו (רדוד, בדרך כלל עד הקרסוליים) וממשיכים כשעה–שעה וחצי על דרך עפר, ואז עוד כשעה–שעה וחצי על החוף עד אכסניה פרטית מבודדת ליד מגדלור סן איסידרו (Faro San Isidro). מאחורי האכסניה שביל קצר עולה למגדלור, ובדרך משטח קמפינג (בעל האכסניה מבקש לא להדליק שם אש – כבדו זאת). ממגדלור סן איסידרו נכנסים ליער בשביל מסומן בסרטים כחולים וכתומים (30–40 דקות), יוצאים חזרה לחוף ל-45–60 דקות הליכה על סלעים לאורך מפרצים קטנים, ושוב קטע יער מסומן בכתום שעוקף מצוק (15–30 דקות). אחרי עוד 20–30 דקות על החוף, שביל קטן עולה ימינה לחורשה על גבעה – שם עומדת הבקתה (Refugio): שני חדרים, אח, ספר אורחים, משטח קמפינג ובית שימוש נפרד. קשה לראות אותה מהחוף; אם פספסתם, המשיכו עד הנחל הבא וחזרו בשביל שעולה ממנו לחורשה (5–10 דקות).

יום 2: הבקתה – הנהר השלישי (כ-6.5 שעות)

יורדים מהבקתה לנהר הראשון – בשפל חוצים אותו כמעט בלי להירטב, בגאות המים עד הברכיים. ממשיכים על חול 15–20 דקות, חוצים שפך קטן, ובנקודה שבה החוף נהיה סלעי מחפשים סרט כתום על ענף מימין ונכנסים לשביל יער של כ-20 דקות. חוזרים לחוף ועוד 30–40 דקות עד מפרץ רחב שבמרכזו שפך נחל ונקודת קמפינג.

מכאן מתחיל הקטע הטריקי ביותר לניווט: מימין, מעבר לנחל, יש שלט קטן וסמרטוט צהוב (קל מאוד לפספס) שמוביל לשביל בוצי מסומן בסרטים צבעוניים, שעולה על שלוחה ויורד ממנה חזרה לחוף אחרי 60–90 דקות. אין דרך אחרת – אם לא מצאתם את השביל, חזרו למפרץ וחפשו שוב. אחרי השביל, עוד כ-20 דקות על חול עד הנהר השני – חצייה רצינית: בשפל המים עד המותניים, בגאות עד הראש. מורידים בגדים, מרימים תרמילים מעל הראש, הגבוהים ראשונים. מעבר לנהר יש קמפינג בשולי היער, ואחרי 20 דקות נוספות קמפינג טוב יותר, מסומן בעמוד עם נייר כסף.

מהנהר השני עוד 2–3 שעות על החוף – רובו חול נוח, בתחילתו סלעים חלקים – עד הנהר השלישי. גם הוא יכול להגיע לגובה ראש, ובשפל למותניים. בחורשה שמולו נקודת קמפינג עם צריף פח קטן; הכניסה מסומנת בסימון כחול על עץ.

יום 3: הנהר השלישי – הצלב – וחזרה למחנה (6–8 שעות)

מהנהר השלישי ממשיכים דרום-מערבה 1.25–2.5 שעות של דילוגים על סלעים חלקים ומשוננים – הקטע הכי מסוכן בטרק, ואסור לעשות אותו בגאות. חוצים ערוץ רדוד (יש גזע עץ שמשמש כגשר) ומימין, בעצים, נקודת קמפינג מסומנת בחגורת הצלה כתומה. זה המקום להשאיר את התרמילים הגדולים (תלויים גבוה, רחוק ממזון שבעלי חיים ירגישו) ולהמשיך לצלב עם תיק קטן. עוד 40–60 דקות על חוף נוח, ובעיקול החוף סלע משונן גבוה – ממנו רואים את הצלב לראשונה.

מהסלע: 45 דקות על סלעים וגזעים מתים, עד מצוק שאי אפשר לעבור על החוף; כיתוב על גזע מימין מסמן שביל יער בוצי ומסומן היטב שעוקף אותו (כ-20 דקות, כולל קטע קצר עם חבל). חוזרים לחוף ל-25 דקות, עד עמוד לבן בודד שמסמן את העלייה. בתחתית הגבעה יש אתר קמפינג טוב. העלייה עצמה מסומנת בעמודים לבנים ותמונות דתיות, עם מדרגות ומעקות חבל, ולוקחת 1–1.5 שעות. למעלה: הצלב, הנקודה הדרומית של היבשת, המצר משני הצדדים. יורדים באותו שביל וחוזרים לנקודת הקמפינג שבה השארתם את התרמילים – או ישנים למרגלות הגבעה אם השעה מאוחרת.

ימים 4–5: הדרך חזרה

חוזרים באותו מסלול. היתרון: אתם כבר מכירים את הסימונים ואת נקודות הכניסה לשבילים. החיסרון: צריך לתכנן מחדש את חציות הנהרות לפי שעות השפל של הימים האלה, שמתאחרות בכ-50 דקות ביום. מי שהולך מהר יכול לסיים את החזרה ביום וחצי; רוב המטיילים מחלקים אותה לשניים, עם לילה בבקתה ליד המגדלור.

איפה ישנים ומה לוקחים?

נקודות הקמפינג האפשריות לפי סדר מההתחלה: משטח ליד מגדלור סן איסידרו; הבקתה (היחידה עם קירות וגג); המפרץ הרחב של יום 2; שתי נקודות אחרי הנהר השני; צריף הפח ליד הנהר השלישי; הקמפינג המסומן בחגורת הצלה; והמשטח למרגלות גבעת הצלב. כולם ללא תשתית: אין מים זורמים, אין שירותים (חוץ מהבקתה), אין פחי אשפה – מה שנכנס יוצא.

ציוד שחייב להיות בתיק, מעבר לרשימה הרגילה לפטגוניה:

מתי כדאי ללכת ומה עם מזג האוויר?

העונה היא דצמבר–מרץ, כשהימים ארוכים (עד 17 שעות אור בדצמבר) והטמפרטורות 5–15 מעלות. גם אז, הרוחות של מצר מגלן יכולות להגיע ל-100 קמ"ש וגשם יכול להימשך ימים. באפריל–אוקטובר הטרק אפשרי טכנית אבל קר, חשוך מוקדם ומסוכן בהרבה בחציות. בכל עונה: אם יש תחזית לסופה, לא יוצאים. אין איפה להסתתר על החוף.

*הערה:* הימים הארוכים של דצמבר–ינואר הם יתרון מעשי ולא רק נופי – כשחציית נהר נדחית בגלל גאות, שעות האור הנוספות הן מה שמאפשר להגיע לקמפינג הבא לפני החושך.

למי הטרק הזה מתאים?

למי שכבר הלך טרקים עצמאיים של כמה ימים עם אוהל (לא רק ה-W), יודע לנווט לפי מפה וסימונים חלקיים, לא נבהל מחציית נהר במים קרים עד המותניים, ומוכן לקבל שאולי לא יגיע לצלב בגלל מזג אוויר. זה לא טרק ראשון בפטגוניה. מי שמחפש את הנקודה הדרומית בדרך פשוטה יותר – אושואיה בארגנטינה נותנת את "קצה העולם" ללא חציות נהרות, וטורס דל פיינה נותן את הנופים הגדולים עם תשתית. ולמי שרוצה להמשיך עוד דרומה, פונטה ארנס ואושואיה הן גם נקודות היציאה לאנטארקטיקה.

שאלות נפוצות