טורס דל פיינה: טרק ה-W יום-יום

מה זה בכלל ה-W, ומה ההבדל מה-O?

השמורה מוקפת ברשת שבילים, אבל שני מסלולים מרכזים את כמעט כל המטיילים. ה-W עובר לאורך החזית הדרומית של מסיב פיינה ונכנס לשלושה עמקים: עמק קרחון גריי (Glaciar Grey) במערב, העמק הצרפתי (Valle del Francés) עם תצפית בריטניקו (Mirador Británico) במרכז, ועמק אסקנסיו (Valle Ascencio) שמוביל לתצפית הטורוסים (Mirador Base de las Torres) במזרח. ה-O (הסירקיט, Circuito) מקיף את המסיב כולו: הוא מתחיל מהכניסה המזרחית, עובר בחלקו הצפוני והמבודד של הפארק דרך מעבר ג'ון גרדנר (Paso John Gardner, כ-1,220 מטר, הנקודה הגבוהה ביותר), יורד אל קרחון גריי ומשם ממשיך כמו ה-W עד הטורוסים.

| | טרק ה-W | טרק ה-O | |---|---|---| | משך | 4 לילות / 5 ימים (ניתן לקצר ל-3–4) | 7 לילות / 8 ימים (ניתן לקצר ל-7) | | אורך | כ-60–80 ק"מ (ממוצע 70) | כ-110 ק"מ | | נקודה גבוהה | כ-900 מטר | כ-1,220 מטר | | עונה | ספטמבר–אפריל | נובמבר–מרץ | | כיוון | שני הכיוונים | נגד כיוון השעון בלבד | | מחנות חובה | אין | דיקסון ולוס פרוס אינם ניתנים לדילוג | | ציוד ואוכל על הגב | 3–5 ימים | 7–8 ימים – קשה משמעותית |

שני המסלולים מגיעים לטורוסים, שהם שיא הביקור. ה-O דורש יותר לילות להזמין, יותר אוכל על הגב ויותר ימים בלי אפשרות לצאת באמצע. *הערה:* למי שאין לו ניסיון בטרקים רב-יומיים או שאין לו שבוע וחצי פנוי, ה-W מספק את כמעט כל הנופים של השמורה בחצי מהמאמץ, ולכן הוא ברירת המחדל של רוב המטיילים.

מתי כדאי לעשות את הטרק?

העונה הרשמית היא אוקטובר–אפריל. דצמבר–פברואר נחשבים לחודשים הטובים ביותר: חם יותר (ממוצע של כ-16 מעלות ביום) ויש יותר שעות אור, מה שמאפשר ימי הליכה ארוכים בלי לחץ. המחיר הוא עומס: בשיא העונה הולכים במסלול 800–1,000 איש ביום, והמחנות המבוקשים נתפסים חודשים מראש. בחודשי הקצה (אוקטובר–נובמבר, מרץ–אפריל) קר יותר ויש יותר רוח וגשם, אבל קל יותר למצוא לינה. בחורף (מאי–ספטמבר) הטמפרטורות נעות בין 5 מעלות למינוס 3, שעות האור מעטות, רוב המחנות סגורים והכניסה למסלול מותרת רק עם מדריך.

בכל עונה המקומיים אומרים ש"יש ארבע עונות ביום אחד": שמש, גשם, רוח של 80 קמ"ש ושוב שמש באותו אחר צהריים. תחזית רשמית אפשר לבדוק באתר השירות המטאורולוגי של צ'ילה (Dirección Meteorológica de Chile).

שימו לב גם לשעון: אזור מגיאנס (Magallanes), שכולל את פוארטו נטאלס ואת השמורה, נמצא בחלק מהשנה שעה לפני שאר צ'ילה. הטלפון מתעדכן לבד, אבל זמני אוטובוסים ומעבורות שרואים באתרים כלליים כדאי לאמת מול השעה המקומית.

איך מגיעים לשמורה מפוארטו נטאלס?

הבסיס לטרק הוא פוארטו נטאלס, עיירה קטנה שכולה הוסטלים, חנויות השכרת ציוד ומשרדי אוטובוסים. מהטרמינל יוצאים מדי בוקר אוטובוסים לשמורה (יציאות מקובלות: 07:00, 08:00 ו-14:30 – הזמנים משתנים בין החברות ובין העונות, בדקו בטרמינל). הנסיעה לכניסה הראשית, לגונה אמרגה (Laguna Amarga), אורכת כשעתיים. רצוי לקנות את כרטיס האוטובוס יום מראש; כשאוטובוס מתמלא, החברה מוציאה אוטובוס נוסף.

מלגונה אמרגה יש שתי אפשרויות, לפי כיוון הטרק:

התחלה במזרח (הטורוסים ראשונים): שאטל קצר מהכניסה למחנה סנטרל (Central) ולמלון לאס טורס, שם מתחיל השביל.

התחלה במערב (סיום בטורוסים): ממשיכים באותו אוטובוס עד נמל פודטו (Pudeto), ומשם מעבורת של כ-30 דקות על אגם פהואה (Lago Pehoé) למחנה פיינה גרנדה (Paine Grande). עלות המעבורת כ-30 דולר לכיוון (נכון לאוקטובר 2026, בדקו לפני); קונים במקום או מראש אונליין. מי שרוצה להתחיל ישירות במחנה גריי יכול לקחת מהכניסה אוטובוס למלון לאגו גריי ומשם מעבורת על האגם אל המחנה.

הנסיעות לשמורה, השאטלים והמעבורות אינם כלולים במחיר הלינה.

כמה עולה הכניסה לשמורה ואיפה קונים?

הכניסה נגבית על ידי CONAF, רשות היערות הלאומית של צ'ילה שמנהלת את הפארק (האתר הרשמי של הפארק). למבקרים זרים יש שני סוגי כרטיס: עד 3 ימים, ו-3 ימים ומעלה (כ-46,000 פסו צ'יליאני, כ-50 דולר, נכון לאוקטובר 2026 – בדקו לפני, המחיר מתעדכן מדי שנה). קונים אונליין מראש דרך מערכת המכירה הרשמית של CONAF או במשרד CONAF בטרמינל של פוארטו נטאלס (אפשר באשראי). קנייה יום לפני, יחד עם כרטיס האוטובוס, חוסכת תור בכניסה. הביאו מזומן לשמורה עצמה: לאוטובוסים, למעבורות ולקניות קטנות במינימרקטים של המחנות.

מי מנהל את המחנות ואיך מזמינים לינה?

זאת הנקודה שמבלבלת את כולם: אין גוף אחד שמזמינים אצלו את כל הטרק. המחנות מחולקים בין שתי חברות פרטיות, וכל אחת מוכרת רק את המחנות שלה, כך שטרק W מלא דורש שתי הזמנות נפרדות בשני אתרים.

| מחנה | חברה | מסלול | עונת פעילות | מה יש | |---|---|---|---|---| | Central | Las Torres | W | ספטמבר–אפריל | הוסטל, קמפינג על משטחי עץ, מסעדה, מינימרקט, השכרת ציוד, שמירת חפצים | | Chileno | Las Torres | W / O | דצמבר–אפריל | הקרוב ביותר לטורוסים; הוסטל, קמפינג, מסעדה, מים רותחים חינם | | Cuernos | Las Torres | W / O | דצמבר–אפריל | הוסטל, קמפינג, שירות אוכל, מינימרקט, מטבח פשוט | | Francés | Las Torres | W / O | ספטמבר–אפריל | הוסטל, קמפינג, מסעדה, מינימרקט, השכרת ציוד | | Serón | Las Torres | O | נובמבר–אפריל | קמפינג בלבד, שירות קפה ומזון, השכרת ציוד | | Paine Grande | Vertice | W / O | אוקטובר–אפריל | חדרים ודורמס, קמפינג, מסעדה, פאב, מטבח משותף, חשמל | | Grey | Vertice | W / O | אוקטובר–אפריל | חדרים ודורמס, קמפינג, מסעדה, מטבח משותף, חשמל | | Dickson | Vertice | O | נובמבר–אפריל | חדרים ודורמס, קמפינג, מסעדה, מטבח משותף – חובה ב-O | | Los Perros | Vertice | O | נובמבר–אפריל | דורמס, קמפינג, מטבח משותף, מקלחות ללא מים חמים – חובה ב-O |

לגוף השלישי, CONAF, היו בעבר מחנות חינמיים ובסיסיים; נכון לאוקטובר 2026 הם סגורים להזמנות, ואין לבנות עליהם.

איך מזמינים. כתבו לעצמכם את רשימת המחנות לפי סדר הלילות ותאריך הלילה הראשון – כל מחנה הוא לילה אחד קדימה. אצל Vertice (verticepatagonia.com) בוחרים מספר מטיילים, מסמנים שאינכם תושבי צ'ילה, בוחרים W או O, מסמנים את המחנה הראשון (המערכת משלימה את הסדר), בוחרים תאריך, סוג לינה (קמפינג, מיטה פשוטה או מיטה עם מצעים) ותוספות (אוהל, שק שינה, ארוחות), ומשלמים. אצל Las Torres (lastorres.com) בוחרים תאריך ומספר מטיילים, ואז מחפשים כל מחנה בנפרד לתאריך שלו ומוסיפים לסל: אוהל מאובזר ליחיד, לזוג וכן הלאה, עם או בלי ארוחות. בדקו את הסיכום היטב לפני התשלום – את ההזמנות ב-Las Torres לא ניתן לבטל. לשתי החברות יש גם שירות ווטסאפ לשאלות ולשינויים.

הזמינו רק באתרים הרשמיים. אתרי תיווך לא יכולים להבטיח מקום, והמחנות דורשים להציג את אישור ההזמנה בצ'ק-אין.

כמה עולה הלינה ומה כדאי לשכור?

שלוש רמות: קמפינג עם אוהל משלכם (הזול ביותר), קמפינג עם אוהל, מזרן ושק שינה שמחכים לכם מוכנים, או מיטה בהוסטל. חבילה מלאה עם ציוד וארוחות עולה בסביבות 100 דולר ללילה (נכון לאוקטובר 2026, בדקו לפני); קמפינג בסיסי בלי ציוד זול בהרבה. ההחלטה הכלכלית ברורה: השכרת אוהל, שק שינה ומזרן בפוארטו נטאלס זולה יותר מהשכרה בשמורה. השיקול השני הוא משקל: את מה ששכרתם בעיר סוחבים על הגב 70 ק"מ. מי שמזמין ציוד במחנות הולך עם תיק של 8–10 ק"ג במקום 15–18.

גם ללא חבילת ארוחות, בכל המחנות יש מינימרקט ובחלקם מסעדה; המחירים גבוהים משמעותית מבעיר. פתרון מקובל: לקנות את כל האוכל בפוארטו נטאלס ולבשל במטבחים המשותפים. אסור להדליק אש בשום מקום בשמורה, ואסור להכניס בלוני גז נוזלי מסוג מסוים – בדקו בחנות ההשכרה בעיר איזה גז מותר. אין קליטה סלולרית במסלול; במחנות יש Wi-Fi בתשלום.

מה המרחקים בין המחנות?

הערכת הזמנים מבוססת על קצב ממוצע עם תיק: 10 ק"מ לוקחים כ-4 שעות ואף יותר, תלוי בתוואי, ברוח ובמשקל. בקטעים של תצפית הלוך ושוב משאירים את התיק הגדול במחנה.

| קטע | מרחק | זמן הליכה משוער | |---|---|---| | פיינה גרנדה ← גריי | 11 ק"מ | כ-5 שעות | | גריי ← תצפית גריי (הלוך ושוב) | 3.4 ק"מ לכיוון | כ-3 שעות | | פיינה גרנדה ← תצפית בריטניקו | 13.9 ק"מ | כ-7 שעות | | תצפית בריטניקו ← מחנה פרנסס | 7.5 ק"מ | כ-3 שעות | | פרנסס ← סנטרל | 13.7 ק"מ | כ-7 שעות | | פרנסס ← צ'ילנו | 16.5 ק"מ | כ-8 שעות | | פיינה גרנדה ← סנטרל (דילוג על העמק הצרפתי) | 22 ק"מ | כ-10 שעות | | סנטרל ← תצפית הטורוסים (הלוך ושוב) | 10 ק"מ לכיוון | כ-8 שעות | | צ'ילנו ← תצפית הטורוסים (הלוך ושוב) | 4 ק"מ לכיוון | כ-4 שעות | | קטעי ה-O בלבד: כניסה ← סרון | 17.4 ק"מ | כ-7 שעות | | סרון ← דיקסון | 18.5 ק"מ | כ-7.5 שעות | | דיקסון ← לוס פרוס | 9 ק"מ | כ-6.5 שעות | | לוס פרוס ← גריי (דרך מעבר ג'ון גרדנר) | 17.3 ק"מ | כ-11 שעות |

איך נראה ה-W המלא, יום אחרי יום?

המסלול המקובל הוא ממערב למזרח, כך שהטרק נגמר בטורוסים. הכיוון ההפוך זהה לחלוטין; אם המחנה הראשון שרציתם תפוס, בדקו אם הוא פנוי בסוף התאריכים – הרבה פעמים כך פותרים את בעיית הזמינות.

יום 1 – פוארטו נטאלס ← פיינה גרנדה ← גריי (11 ק"מ). אוטובוס ראשון מהעיר, כניסה בלגונה אמרגה, אוטובוס לפודטו ומעבורת לפיינה גרנדה. הליכה צפונה לאורך אגם גריי עד מחנה גריי, ליד היער ולשון הקרחון. לילה 1 בגריי. אם אין מקום בגריי, הופכים: לילה ראשון בפיינה גרנדה ולמחרת עולים לגריי.יום 2 – תצפית גריי וחזרה לפיינה גרנדה (3.4 ק"מ לכיוון + 11 ק"מ). בבוקר, בלי התיק הגדול, ממשיכים צפונה מהמחנה לתצפית על קרחון גריי (Mirador Glaciar Grey) ולגשרים התלויים. חוזרים למחנה, אוספים את הציוד ויורדים חזרה לפיינה גרנדה. לילה 2 בפיינה גרנדה.יום 3 – העמק הצרפתי (13.9 ק"מ עד בריטניקו + 7.5 ק"מ). היום הארוך של הטרק. הולכים מזרחה למחנה איטליאנו (Italiano, נקודת תיק בלבד), עולים את העמק הצרפתי עד תצפית פרנסס ובהמשך עד בריטניקו, שמוקף בקיר הרים מכל הצדדים, חוזרים למטה וממשיכים למחנה פרנסס או קוארנוס (Cuernos), לפי מה שהיה פנוי. לילה 3. מי שקצר בזמן או בכוחות מוותר על בריטניקו ועוצר בתצפית הנמוכה יותר.יום 4 – פרנסס/קוארנוס ← צ'ילנו (16.5 ק"מ). הליכה לאורך אגם נורדנשלד (Lago Nordenskjöld), חולפים ליד מלון לאס טורס ומחנה סנטרל, ועולים את עמק אסקנסיו למחנה צ'ילנו (Chileno), המחנה הקרוב ביותר לטורוסים. לילה 4. אם צ'ילנו תפוס, ישנים בסנטרל ומוסיפים למחרת 6 ק"מ לכל כיוון.יום 5 – הטורוסים ← סנטרל ← פוארטו נטאלס (4 ק"מ לכיוון + ירידה). יוצאים מוקדם, לפני הזריחה, לתצפית בסיס הטורוסים: הקילומטר האחרון הוא עלייה תלולה במורנה של סלעים גדולים עד הלגונה שמתחת לשלושת המגדלים. חוזרים לצ'ילנו, אוספים את הציוד, יורדים לסנטרל, שאטל לכניסה ואוטובוס חזרה לעיר (האוטובוס האחרון יוצא בסביבות 20:00 – בדקו).

אפשר לקצר את הטרק?

כן, ושלוש הגרסאות המקוצרות הן הפתרון הנפוץ לבעיות זמינות:

4 ימים: מוותרים על הלינה בגריי. ביום הראשון עולים מפיינה גרנדה לתצפית גריי וחוזרים באותו יום (כ-22 ק"מ), ואז ממשיכים כרגיל.

3 ימים: מוותרים על הצלע המערבית כולה (גריי). מפיינה גרנדה הולכים ישר לעמק הצרפתי, ללילה בפרנסס/קוארנוס, ומשם לצ'ילנו ולטורוסים.

דילוג על הצלע המרכזית: כשאין מקום בקוארנוס, פרנסס וגם צ'ילנו, עוברים מפיינה גרנדה ישר לסנטרל (22 ק"מ, יום ארוך מאוד) ומוותרים על העמק הצרפתי.

מה עושים כשאין מקום בכלל?

טיול כוכב מפיינה גרנדה. במחנה פיינה גרנדה יש כמעט תמיד זמינות. מזמינים שם 2–3 לילות, עולים לגריי ולבריטניקו כטיולי יום, ובסוף עוברים לסנטרל ללילה ועושים את הטורוסים.הטורוסים ביום אחד. מי שלא מצא לינה בכלל עושה את הצלע המזרחית כטיול יום מפוארטו נטאלס: אוטובוס של 07:00, כניסה בלגונה אמרגה בסביבות 09:00, שאטל למלון לאס טורס (אפשר גם ללכת, 7.5 ק"מ, אבל זה מיותר לפני עלייה של 10 ק"מ), כ-4.5 שעות עלייה לתצפית וכ-3 שעות ירידה. השאטל האחרון חזרה לכניסה יוצא בסביבות 19:20 והאוטובוס האחרון לעיר ב-20:00 – מי שמפספס משלם על הסעה פרטית. אפשר גם לשדרג ללילה אחד בסנטרל או בצ'ילנו ולעלות לטורוסים בבוקר שלמחרת.מקומות של הרגע האחרון. שתי החברות שומרות כ-10% מהתפוסה למזדמנים. זה עובד מחוץ לשיא העונה; בינואר אל תבנו על זה.חבילות מאורגנות. Vertice ו-Las Torres מוכרות חבילות שכוללות הסעות, כניסה, לינה בכל הלילות עם ציוד ואוכל. יקר, אבל חוסך את כל ההזמנות.

מה לארוז לטרק?

דרכון עם טופס ה-PDI שקיבלתם בכניסה לצ'ילה – בלעדיו משלמים 19% מע"מ על הלינה.

שק שינה טוב (קר בלילה גם בינואר), מזרן, אוהל – או הזמנה שלהם במחנות.

נעלי טרק מורגלות. לא לצאת עם נעליים חדשות.

שכבות: חולצות מנדפות, פליז, מעיל חם, מעיל גשם, כובע צמר, כפפות קלות, 2–3 זוגות גרביים, סט בגדים יבש לשינה בלבד.

תיק יום של כ-25 ליטר לקטעי התצפית, פנס ראש, מקלות הליכה (מקלים מאוד בירידות).

שקיות אטומות לבגדים, קרם הגנה, משקפי שמש, מגבת מהירת ייבוש, דוחה יתושים לחודשי הקיץ.

אוכל לכל הימים אם לא הזמנתם ארוחות, כלי בישול וסכו"ם למטבחים המשותפים, חטיפים.

שקיות לזבל – חובה לאסוף הכול. אסור רחפנים ואסור בעלי חיים.

כדורי גבהים אינם נדרשים: הנקודה הגבוהה ב-W היא כ-900 מטר.

המים החמים במקלחות מוגבלים לשעות מסוימות בכל המחנות – בדקו בצ'ק-אין. לניווט ללא אינטרנט הורידו מפה של האזור מראש באפליקציית מפות אופליין.

לאן ממשיכים אחרי הטרק?

פוארטו נטאלס היא צומת: צפונה, דרך הגבול, מגיעים לאל קלפטה (El Calafate) ולקרחון פריטו מורנו (3–4 שעות), ומשם לאל צ'לטן. דרומה, דרך פונטה ארנס (Punta Arenas), יש אוטובוסים לאושואיה – מה לעשות ב-3 ימים, תחנת הסיום של רוב מסלולי פטגוניה. מי שממשיך צפונה לאורך היבשת ימצא את הטרקים הרב-יומיים הבאים במסלול הטיול בפרו, ואת תחנת החוף שאחרי הקור במסלול הטיול בברזיל.

שאלות נפוצות